"וזו הסיבה שישראל תמיד תישאר בת ברית חיונית של ארצות הברית של אמריקה: הישראלים חולקים את הערכים שלנו, מציבים את אחד הצבאות החזקים בעולם - באמת שיש לכם, עשיתם עבודה מדהימה - ויש לכם אחת הכלכלות החדשניות ביותר על פני כדור הארץ".
מילותיו של טראמפ יצוקות בכוחו הכלכלי של המשק הישראלי. מה קורה לאחרונה בזמן המלחמה? יצוא שירותים עסקיים הסתכם במשך השנה האחרונה שלגביה יש נתונים, כלומר עד לחודש יולי 2025, ב־75 מיליארד דולר - עלייה של 9% לעומת שנה קודם לכן – ומזה יצוא שירותים עסקיים בתחום ההייטק בגובה 60 מיליארד דולר, גם עלייה של 9%, על פי נתוני המגמה של נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס.
המשמעות ברורה: המשק הישראלי המשיך לפרוח גם בזמן המלחמה בתחומים שבו הוא מתמחה: חדשנות והייטק, מה שציין הנשיא טראמפ. מכאן נובע שיש יצוא שבועי של 1.44 מיליארד דולר של שירותים עסקיים, ומתוכם 1.15 מיליארד דולר יצוא לשבוע בממוצע של שירותים עסקיים בתחום ההייטק.
כלל יצוא השירותים הסתכם ב־88 מיליארד דולר בשנה - עלייה של 8%. נזכיר שכל זאת אפילו ששירותי התיירות ירדו ב־11% להכנסה שנתית עד ליולי של 2.5 מיליארד דולר. עכשיו גל התיירות לאחר הפסקת האש יגבר.
בכלל, גל ההצלחות של ההייטק נמשך, ובחודשים מאי־יולי השנה הפדיון ליצוא של הטכנולוגיה העילית זינק בשיעור שנתי של 48%, לאחר נסיקה של 90% בחודשים פברואר־אפריל, בהתאמה. פדיון היצוא ללא טכנולוגיה עילית ירד בשיעור שנתי של 3% לאחר נסיגה של 5%, בהתאמה.
הייצור התעשייתי זינק בשיעור שנתי של 7.5% בשלושת החודשים מאי־יולי, לאחר עלייה חדה של 7.2% בשלושת החודשים קודם לכן. פעילות הטכנולוגיה העילית הצטיינה בזינוק של 18% לאחר עלייה של 25%, בהתאמה. המשמעות: איום הפגיעה בתעשיית ההייטק – הוסר.
ב־6 באוקטובר 2023, ערב המתקפה הרצחנית של חמאס, נסחר השקל מול הדולר ברמה של 3.86. שנה לתוך המלחמה הארורה, ב־6 אוקטובר 2024, שער הדולר היה קרוב ל־3.8. אבל שנתיים לאחר כיבוש עוטף עזה על ידי החמאס, ב־6 אוקטובר 2025, שער הדולר כבר ירד ל־3.26 – הישג מדהים למדינה שהייתה במשך שנתיים תמימות במלחמה.
מלחמות, ובטח כאלה שמלוות בהפגנות מסיביות, מביאות בדרך כלל לנפילת המטבע. גם במבט ל"סל המטבעות" הישראלי, הכולל את מטבעות מדינות הסחר של ישראל, נבחין שהשקל יוסף ריאלית - כלומר במחירים קבועים, הכוונה בניכוי האינפלציה בישראל והמדינות שבסל המטבעות של ישראל - ב־9.7% מאז תחילת המלחמה.
איך זה קרה? בעיקר בזכות חברות ההייטק, ספקיות שירותים בתחום הזה לכל העולם, שהמשיכו לעבוד היטב גם בתקופת המלחמה. חלק מהמנהלים היו במילואים, ובימים הספורים שהיו להם המשיכו במלאכת העשייה לייצא שירותי הייטק מבוקשים.
גם תעשיית ההייטק פרחה והיצוא גבר, למרות הקשיים וצורכי המילואים. כלל התעשייה, כולל הביטחונית, עבדה היטב בתקופת המלחמה, והיצוא הביטחוני הרקיע שחקים. התוצאה היא שבשבעה רבעונים, מתחילת המלחמה עד הרבע השני של 2025, העודף בחשבון השוטף הסתכם בקרוב ל־29 מיליארד דולר. מה הפלא שהיה ייסוף בתקופת המלחמה. איום שני, הפעם בתחום המט"ח – הוסר.
כמובן חייבים לציין את הסיוע הצבאי של ארה"ב בתקופת המלחמה, שאם לא הוא, העודף היה קטן בהרבה. אם הממשלה הייתה נאלצת לרכוש בחו"ל מכספי משלם המיסים מערכות מתוחכמות, מטוסים, פצצות ועוד ציוד כבד דוגמת צמ"כ ודומיו, היה קשה להגיע לנתונים אלה. על פי מסמכים של מחלקת המחקר של הקונגרס האמריקאי, שווי הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל מאז 2023 הגיע ל־20.1 מיליארד דולר, ומסכום זה מערכות טילי הגנה בהיקף של 6.7 מיליארד דולר, ועוד ציוד צבאי בהיקף של 13.4 מיליארד דולר.
מאז קום המדינה האמריקאים הזרימו לישראל סיוע של 175 מיליארד דולר במחירים שוטפים, מהם 28.7 מיליארד דולר בין 2021־2025. הנשיא טראמפ אמר בנאומו בכנסת: "אישרתי הוצאה של מיליארדי דולרים להגנת ישראל, כידוע לכם. ואחרי שנים של הבטחות מצד נשיאים אמריקאים רבים אחרים, אתם יודעים שהם המשיכו להבטיח. אף פעם לא הבנתי את זה עד שהגעתי לשם. הופעל לחץ רב על הנשיאים האלה. גם עליי הופעל, אבל לא נכנעתי". איום שלישי, בסיוע אמריקאי – הוסר.
הסיכון הישראלי בשווקים הפיננסיים ירד בסוף השבוע שחלף אל מתחת למה שהיה לפני מלחמת חרבות ברזל הארורה, אך טרם חזר לרמה שלפני משבר הרפורמה המשפטית וההפגנות נגד הממשלה.
הסיכון לכל מדינה בתחום גיוס האג"ח נמדד באמצעות CDS – credit default swap, שהוא המחיר בשווקים הבינלאומיים שכל מחזיק אג"ח צריך לשלם למבטח, שנוטל הסיכון על עצמו במקרה שמנפיק האג"ח לא יעמוד בתשלום. כלומר, מי שרוכש אג"ח עושה ביטוח לכספו כדי להבטיח שלא תהיה חדלות פירעון, וכי מבחינתו תשלום קרן האג"ח והריבית ישולמו לו - על ידי המנפיק או על ידי המבטח.
והנה זה פלא, הנובע מחוסנו של המשק הישראלי: ב־5 באוקטובר 2025, עוד לפני הכרזת הפסקת האש, נפלה פרמיית הסיכון לכ־104.2 נקודות בלבד. איום רביעי – כמעט הוסר.
האמת היא שהמשק הישראלי אינו זקוק ממש לגיוס הון בחו"ל. טוב שיש אפיקי גיוס לשעת חירום, אבל בסופו של דבר המשק הישראלי מעניק אשראי נטו לעולם בשל הצלחות סקטור ההייטק, השירותים והתעשייה. ברבע השלישי של שנת 2023, לפני המלחמה, העולם היה חייב לישראל סכום נטו של 240 מיליארד דולר. עברו שבעה רבעונים, וחובות העולם לישראל עלו ב־72 מיליארד דולר והגיעו ל־312 מיליארד דולר.
לא פלא שהסיכון הישראלי יורד. עכשיו, עם הפסקת האש והמטרייה הבינלאומית בראשותה של ארה"ב, הסיכון הישראלי יצנח עוד מטה. מכאן קצרה הדרך לעלייה בתחזית דירוג האשראי. האמת היא שבמצבה של ישראל חשיבותו של דירוג האשראי כבר לא כל כך גדולה, אך זה טוב לכותרות ולהפחדת הציבור. הנה כי כן, האיום החמישי מעל ישראל – הוסר.
הממשלה אישרה בסוף ספטמבר השנה תוספת תקציב לשנת 2025 של כ־30.8 מיליארד שקל, בעיקר למימון הוצאות ביטחוניות בעקבות מבצעים צבאיים והלחימה בעזה. תוספת התקציב כוללת העלאת מסגרת ההוצאה הכוללת של הממשלה. כמו כן הוחלט על הגדלת תקרת הגירעון השנה מ־4.9% ל־5.2% מהתמ"ג. המימון לתוספת יגיע בין השאר מקיצוצים בהסכמים קואליציוניים. אשרי המאמין; אני לא.
גם הוחלט על הפחתה רוחבית בתקציבי משרדי ממשלה החל משנת 2026 בשיעור 3.35% - כלומר פגיעה באלה ששירתו והקריבו את חייהם או את הקריירה עבור הניצחון - וקיצוצים בהטבות מס, בין השאר לגיבורי ישראל שלחמו והקריבו את חייהם, גופם ונפשם. הסקטור החרדי, שאינו עמל אבל כן זוכה להטבות בארנונה, דיור, סבסוד לימודי תורה ואף מזון, שוב אינו נפגע.
אולי למוסד ולשב"כ זה טוב, אבל הרע מכל, תשלום ריבית ועמלות, יעלה מ־56.2 מיליארד שקל ל־57.9 מיליארד שקל. אפשר אחרת: יש לתקן מיד את תוספות התקציב האמורות, ולהתאימן לתנאים החדשים בשטח של הפסקת האש.
עשרות אלפי מילואימניקים יחזרו לחיק משפחותיהם, השימוש בתחמושת כבדה יפחת, יירוט הטילים יפחת, הוצאות המזון, כלכלה ותשלום עבור ימי מילואים של הצבא יירדו פלאים. יש לבצע מיד את השינוי ולקבל החלטה חדשה, המפחיתה את התוספת התקציבית שזה עתה הוחלט עליה, ובמקביל לבטל תקציבים קואליציוניים והטבות לחרדים שלא השתתפו במאמץ המלחמתי.
מחלקת המחקר של בנק ישראל בנתה תחזית לשנת 2026 על בסיס ההנחה שהמלחמה תימשך עד סוף הרבע הראשון של 2026. גם בהנחה זו התחזית הייתה לצמיחה של 4.7% בשנת 2026, ירידה בצריכה ציבורית של 1% ועלייה בצריכה הפרטית של 7%. עוד בתחזית: השקעה בנכסים קבועים - עלייה של 14%, יצוא - עלייה של 3.5%, ויבוא - עלייה של 8.5%. בהנחה שהמלחמה תסתיים עד סוף הרבע הראשון של 2026, צפה בנק ישראל שהגירעון הממשלתי יירד בשנה הבאה ל־4.3%.
עתה ברור שיירד עוד יותר. יחס החוב־תוצר יישאר לפי התחזית 71% - ברור עתה שהוא יירד, ואם יקצצו לחרדים את ההטבות בגין אי־השתתפות רובם במאמץ המלחמתי והמשקי, המצב יהיה אף טוב יותר. הנה, גם האיום השישי, הפעם התקציבי – מוסר מעל המשק הישראלי.
חידוש התחרות והחזרה לחיים של שגרה ככל האפשר כוללים ירידה אפשרית במחירי הטיסות לחו"ל ועלייה ביבוא, אולי ממדינות שיחתמו עימנו הסכמי שלום, כפי שהיה עם האמירויות; יציאה אדירה לנופש וטיולים של ישראלים לחו"ל; פעולות של ממש נגד היבואנים שמעלים מחירים ללא הצדקה; פעולות נגד הקמעונאים שאינם מסמנים מחירים במקרים רבים; ייסוף השקל מול הדולר ומול היורו; ירידה במחירי הסחורות, כולל במחירי הנפט, שצופים שיהיה בעודף בעולם של 4 מיליון חביות בשנה הבאה - כל אלה יביאו לירידה בשיעור האינפלציה.
ייתכן שבשורה זו תגיע גם לאוניהם של חברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, שיפסיקו את ניתוקם מהעם ויפחיתו את הריבית ואת העול על הציבור הרחב, החברות והממשלה. עוד לפני הפסקת המלחמה צפה בנק ישראל שהאינפלציה תרד בשנה הבאה, ברבע האחרון של 2026 לעומת הרבע האחרון השנה, בשיעור של 2.2% לעומת 3% השנה, בהתאמה. הנה כי כן, גם האיום השביעי, האינפלציה – מוסר מעל המשק הישראלי.
ואין אפשרות לסיים את המאמר מבלי להוקיר את הלוחמים ובני משפחותיהם, נשות המילואימניקים, האמהות, הבנות והבנים, ההורים, הפצועים פיזית, הפגועים נפשית, משפחות שטרם קיבלו את גופות בניהן ובִיתן. אנחנו חייבים להשתחוות לגיבורים. מדינת ישראל אינה משופעת בתקציבים, אך יש לפצות כולם ומיד, כמה שיותר קרוב לאירוע.
הנה כי כן, כל פצוע, פיזית או נפשית; כל פגוע וכל חטוף; כל משפחתה שסבלה מהטרור של החמאס יהיה זקוק וזכאי לפיסת קרקע, ללא מכרזים, ללא הגבלה, בסמוך לכל היישובים בישראל. שייבנו חיים חדשים בישראל, שיקימו תאים משפחתיים, שישרישו משפחות לדורות הבאים. במקביל, ההטבות בדיור לחרדים, שלא שירתו ואינם משרתים בצבא ההגנה לישראל או בכל ארגון דומה, חייבות להתבטל מיד. האיום השמיני, של חלוקה לא שווה בחברה הישראלית, טרם הוסר – והוא זועק לשמיים יותר מתמיד.
התרעות פיקוד העורף