ובנקודת הזמן הנוכחית יש מצב סביר שכך אכן יקרה. המסר שישראל העבירה לארה"ב, ובאמצעותה למתווכות, היה חריף ותקיף. חמאס מהתל בכם, אמרו בכירים ישראלים.
אם בתוך זמן קצר לא יחזור להשיב גופות, תוכנית 20 הנקודות תקרוס. ישראל לא רק שלא תצא מעזה כפי שהתחייבה, אלא להפך - היא תחזור אליה. הפידבקים האמריקאיים לאיומים הישראליים היו חיוביים. אנשי טראמפ הבהירו כי ישראל צודקת, ובמקרה של פיצוץ ההסכם - תתיישר אמריקה לצד ישראל.
עזה לא הולכת
אולם לצד דעתם הסובייקטיבית, המציאות אחרת לגמרי. מי שתפר את העסקה, על כל פרטיה, כולל הסעיפים הבעייתיים מצד ישראל כמו שחרור מחבלים ורוצחים סיטונאים, ואפילו ההכרה המרומזת ב"שאיפה לפתרון שתי המדינות", הוא נתניהו.
טראמפ לא לחץ על ראש הממשלה ולא היה צריך ללחוץ עליו, אלא בדיוק להפך: הוא יישר קו איתו, העניק לו את החותמת הנכספת של "תוכנית אמריקאית" ופעל לרתום את כל המדינות הסרבניות והאנטי־ישראליות, כמו קטאר וטורקיה, להתיישר אף הן עם התוכנית. ההצלחה הייתה אדירה. לקטאר וטורקיה יש אינטרס ברור שחמאס ימשיך לשלוט ברצועה, או לכל הפחות יהיה שותף לשלטון בה.
בניגוד, נניח, למצרים – שיש לה אינטרס הפוך. בעוד כל מנהיגי ערב חשבו בבואם לשארם א־שייח' שהגיעו לטקס סיום המלחמה וחלוקת השלל, הבהיר נשיא ארה"ב ששום דבר עוד לא נגמר.
גם מפלגות הימין בקואליציה, שהתנגדו לעסקה, הבינו ככל שהעמיקו בפרטיה ובכיוון שאליו הולכת הממשלה, כי טוב עשו שלא מימשו את הרהורי פרישתם ממנה. הם לא הולכים לשום מקום, כי גם עזה לא הולכת לשום מקום. ומטרות המלחמה, כפי שנוסחו לפני שנתיים מהיום, נותרו בעינן.
כעת, כשלא נותרו יהודים לסכן ברצועה עם שובם של החטופים, המלאכה תהיה מהירה וקלה יותר. וגם הם מבינים את הצורך שהפעולה, אם תתבצע, צריכה להיות בגיבוי אמריקאי, שכנראה אכן יגיע. אבל גם את האמת הבאה צריך לומר בבירור: נתניהו תמך וחתר מהרגע הראשון לעסקאות חלקיות. כולל זו האחרונה, שהייתה מותירה בין שמונה לעשרה חטופים חיים בשבי חמאס עד היום.
כי מי שטרפד את העסקאות שלא יצאו לפועל הוא חמאס - והוא בלבד. בניגוד לטענה רווחת בערוצים ובחוגים פוליטיים מסוימים, נתניהו לא טרפד את העסקאות האלה בכוונה, ובוודאי שלא עשה זאת בשל לחץ שותפיו. חמאס הוא שלא הסכים לשחרור חטופים ללא התחייבות ברורה שישראל עוצרת את המלחמה, כולל ערבויות אמריקאיות ובינלאומיות אחרות שכך אכן יקרה.
במרחב הגמישות הנדיב מאוד שנתניהו היה מוכן ללכת בו עבור עסקה - סיום המלחמה והותרת חמאס בשלטון בעזה היו קו אדום, שאותו שרטט והציג ראש הממשלה כבר מיומה הראשון של המלחמה.
זה מעצים את גודל השקר של אלה הטוענים שניתן היה לשחרר את החטופים ואחר כך לטפל בחמאס. כי האמת היא שאי אפשר היה לטפל בחמאס. ידיה של ישראל היו נקשרות כך ששום התפתחות כמעט לא הייתה מתירה אותן. בדומה לשקר שכאילו אפשר היה להגיע לאותה עסקה שנחתמה כעת כבר לפני שנה, או בחודש ינואר. כלומר, אכן אפשר היה להגיע לאותו הסכם, אבל עם הבדל אחד קטן: חמאס היה נשאר בעזה.
כולם שיקרו ביודעין, ולכל הפחות הפגינו שיקול דעת מוטעה ומסוכן. זה מעיד משהו, או הרבה, על יכולת ההנהגה שלהם ומהווה עניין מרכזי שיש להביא בחשבון, כשיפנו לעם ויבקשו ממנו את אמונו לשוב ולאחוז בהגה השלטון.
חוק הגיוס מחכה
שחרור החטופים הדרמטי יחזיר את נתניהו למשכן הכנסת ביום שני הקרוב כמנצח. ישיבת הפתיחה תהיה פחות חגיגית וטקסית מזו שהייתה בביקורו של טראמפ, וסביר שהאופוזיציה פחות תזרום עם מאווייו של ראש הממשלה למנף את האירועים האחרונים לחגיגה קואליציונית.
אבל באותה מידה סביר בהחלט ששותפיו הפוליטיים של נתניהו, כולל אלה שפרשו או חצי פרשו, ייפלו לזרועותיו הפתוחות ויחזרו לחיקו כבר בשבועות הראשונים של המושב. את הרגעים האלה איש מהם לא ירצה לפספס. מה גם שנתניהו מוכן לוויתורים מפליגים בכל מה שקשור לחוק הגיוס - הדבר היחיד העומד לרועץ בינו לבין קואליציה יציבה של 68 מנדטים מגובשים ונאמנים.
לא כך היה נפתח המושב אם העסקה לא הייתה יוצאת לפועל. על פי הערכות רבות טרם העסקה, הכנסת הייתה מתכנסת השבוע רק כדי להביא בתוך זמן קצר לפיזורה. ממשלה לא יכולה לשרוד מושב חורף ארוך ושלם בלי רוב פוליטי מובהק, וכזה לא היה נראה שיש בנמצא בימים שלפני העסקה.
נתניהו ינצל את תשומת הלב הציבורית, המוסטת כעת מדברים אחרים, כדי להעביר חוק גיוס מרוכך, כזה שלא היה מתאפשר לו ללא מהומה רבתי במציאות אחרת. אחר כך השמיים הם כבר הגבול: העברת תקציב, סינדול ממשלה אחרת מהקמת ועדת חקירה ממלכתית באמצעות חוק מיוחד לוועדה שוויונית ועוד.
נתניהו לא יפעל לבטל את משפטו, גם לא באמצעות החוק שיזם יריב לוין או בקשת חנינה לנשיא, אבל כן ימנף את המשפט לניפוח האבסורד בהצגתו כראש ממשלה העוסק בעניינים שברומו של עולם בעוד יריביו, לרבות השופטים, היועמ"שית וכל היתר, מתעקשים לעסוק בזוטות כמו סיגרים ושמפניות. זה לא יעזור לו לצאת זכאי. זה כן יצופף אליו חזק את הבייס.
אלא שבקדנציה הנוכחית העיתים השתנו. לנתניהו אין תחרות, וכנראה שלא יקום אף מועמד מולו. בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה. והגרוע מכל: בחירות כעת בליכוד עלולות להעביר מסר מוטעה כאילו מדובר בהיערכות לבחירות כלליות, מסר שממש לא היה רוצה להעביר לשותפיו ועלול ליצור כדור שלג ולהוביל להקדמת הבחירות באמת.
ההחלטה נפלה לאור הערכת המצב החדשה כי אין חשש שהדבר יוביל להקדמת הבחירות וכי נתניהו יצליח להעביר לחברי הקואליציה את המסר הברור שממשיכים יחד עוד כמה חודשים לפחות. את ישיבת המרכז יהפוך לחגיגת ניצחון, או שיתעלם מקיומה ולא יופיע בה, ואילו את סעיפי הבחירות, כולל צירוף חברי מרכז לגדעון סער ושינויי חוקה נוספים, יגמד לעניינים טכניים ופרוצדורליים.
התפוח והתולעת
מערכת בחירות שכן מעסיקה בימים אלה את הממשל האמריקאי, ובמידה מסוימת גם את הישראלי, היא מערכת הבחירות העירונית בניו יורק שתתקיים בעוד שבועיים. נדיר שבחירות לראשות עיר בחו"ל מעסיקות את וושינגטון וירושלים, אבל הסיטואציה הנוכחית אכן נוגעת לאותם מקרים נדירים, אולי אפילו יחידניים. מדובר בבחירות ההיסטוריות הממשמשות ובאות באחת הערים הגדולות והחשובות בעולם, שבהן לא רק שמתמודד מועמד אנטי־ישראלי מובהק, אלא שהוא אף צפוי לפי כל האינדיקציות לנצח.
בניגוד למדינת ארה"ב, שאינה מכירה בסמכות בית הדין הבינלאומי בהאג, כבר הספיק ממדאני להכריז כי אם ינצח בבחירות - בכוונתו לעצור את נתניהו כאשר כף רגלו תדרוך בעיר, מה שיעמיד בספק את יכולתו של ראש הממשלה להגיע בשנה הבאה לעצרת הכללית של האו"ם, אם המהלך לא ייבלם על ידי הממשל המרכזי במדינה. טראמפ כבר הודיע כי לאחר בחירתו הצפויה יעסוק ממשלו בדרכים להתערב בנעשה בעיר, כולל נטילת סמכויות מראש העירייה במקרה הצורך, אולם לא ברור עד כמה הדבר באמת אפשרי.
החשש העצום של יהודי ניו יורק מובן. בארה"ב ראש העירייה הוא המפקד העליון של המשטרה. לא רק בהתוויית מדיניות כללית, אלא בפועל. ראש העירייה יכול להורות על מעצרים ועל שחרורים, ודי לראות את ההתפשטות המוסלמית הגוברת בחלקים ניכרים בתפוח הגדול כבר היום כדי להבין עד כמה הנזק שיוכל לחולל בקדנציה אחת, בחיזוק ומתן עדיפות לאוכלוסייה הערבית וגידולה, עשוי להיות בלתי הפיך.
בניגוד למאבקים שמנהלת היועמ"שית מול בן גביר על סמכותו בנושא הפעלת המשטרה, למשל בטיפול בהפגנות, באמריקה אין שאלה בדבר סמכותו של ראש העירייה להורות על שימוש ביד רכה ומכילה נגד הפגנות והתפרעויות ערביות, ובמקביל יד קשה ותקיפה מול אוכלוסיות אחרות. כמו גם באשר למדיניות הקצאת משאבים ותקציבים לקהילות מסוימות וצמצום לאוכלוסיות אחרות, כראות עיניו.
היהודים, כמו גם אנשי העסקים הגדולים החרדים ממדיניות סוציאליסטית קיצונית, עומדים חסרי אונים מול התמיכה הגוברת במועמד הקיצוני האולטרה־שמאלני, בעיקר בקרב צעירים שלהם מבטיח ממדאני הוזלה במחיר הדיור, מיסים עירוניים ותחבורה ציבורית.
אדאמס אכן פרש, אבל קואומו לא הצליח למנף זאת להצלחה בסקרים, כאשר ממדאני ממשיך להוביל בהם בבטחה. במקרה שלא יקרה מהפך של הרגע האחרון או נס, תקום ניו יורק בבוקר 5 בנובמבר לשחר של יום חדש, אפל ועכור במיוחד, שאחריתו עוטה ערפל כבד של תמיכה בעוכרי ישראל ואויביה ורוח גבית לחורשי רעתה.
התרעות פיקוד העורף