ובכן, מה היו המנוף ונקודת האחיזה שאפשרו הגעה להסכם הנכון לישראל עם חמאס? ההסכם קובע, בניגוד ל"מסורת" העבודה של ישראל וחמאס, כי החטופים החיים כולם ישוחררו בפעימה אחת, ובשלב ראשון של ביצוע ההסכם.
האם המנוף היה המשך הכיבוש של עזה והפצצות חיל האוויר את העיר? ממש לא. המשך הלחימה בעזה, במובן הרחב, אפילו פעל לרעתנו. האם המנוף היה תוכן ההסכם ותנאיו? חלקית, אולי כן, אבל איזה ערך יש להסכמים בהיעדר הסכמת הצדדים.
בנוסף, הייתה זו התמיכה הרחבה בהסכם מצד מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות כערב הסעודית, ירדן ואינדונזיה, שעליהן טראמפ אינו מפסיק להרעיף שבחים, שכן הוא היה זה שהוביל מדינות אלה להיות שותפות להסכם.
בין שהדבר נאמר ובין שלאו, זוהי הכרה של העולם הערבי והמוסלמי בזכותה של ישראל לחיות בגבולות בטוחים. הדבר מצוי עמוק בליבת ההסכם, אף שלא נכתב במפורש. "מסמך השלום" בשארם א־שייח מעניק תוקף נוסף להבנה זו. הוא מברך על יחסי ידידות בין ישראל לשכנותיה.
מכאן אנחנו זקוקים לתנופה של השראה ומעוף כדי לשקם את ישראל - מבפנים והחוצה. אני ספקן באשר לחזית הפנים משום שכדי שנאחד את העם ונפחית את השנאה והפילוג בקרבנו אין די בסיסמאות נשגבות ובדברי שירה של התרוממות רוח. לא יעזרו לנו גם דברי ההלל על הרוח היהודית הפועמת בנו.
איחוד מחדש של העם מחייב שני תנאים מוקדמים: הממשלה תצהיר על ביטול תוכנית ההפיכה המשטרית או סיומה; הממשלה תשנה מן היסוד את גישתה באשר לשילוב החרדים בעול הביטחון. אינני מאמין שלממשלה שלנו יש האומץ והמנהיגות לעשות זאת. יותר מדי זמן היא הפגינה את חולשתה ואת נטייתה לפלגנות.
אבל מה שבאמת נפתח בפנינו היום, כהזדמנות נדירה, הוא המרחב של מדיניות החוץ. כאן טמון הפוטנציאל הגדול, ומימושו מחייב שילוב של מעוף, חזון ושליטה עצמית.
טורקיה היא מעצמה אזורית במשקל השווה לזה של איראן. אוכלוסייתה קרובה ל־90 מיליון נפש, צבאה חזק, היא חברה בנאט"ו ויש לה תשתית תעשייתית מפותחת.
לפני שלוש שנים, בזמן כהונתי כנשיא לשכות המסחר, ארגנו משלחת עסקים גדולה של 65 חברות ישראליות לביקור בטורקיה. הציבור שם אירח אותנו בחום. לא פחות מ־20 ערוצי תקשורת ראיינו אותנו בגישה חיובית. זהו אולי אינו מדגם מייצג, אבל הדבר לא יכול לקרות במדינה עוינת.
מדיניות החוץ שלנו צריכה להיות מנווטת בתבונה, עם הפנים למטרה. לא בדברי רהב של שרים המחפשים הבלטה ילדותית. נכון היה עושה ראש הממשלה אילו אסר על כל השרים לצאת בהצהרות יחידים בתחום יחסי החוץ. אחד המבחנים האמיתיים של מדיניות החוץ החדשה יהיה בשיקום יחסינו עם טורקיה.
זהו אינו היעד היחיד. אך קודם שאנו מתפרסים הרחק, אל אינדונזיה, לדוגמה, ניצב בפנינו האתגר של שיקום יחסינו עם טורקיה. זה חיוני לייצוב המרחב הגיאופוליטי הקרוב אלינו וחשוב גם מבחינה כלכלית.