לא קל להיות בן של, או נכד של. תמיד ישוו אותם לאביהם או לסבם. בוודאי כאשר האב או הסב היו אישים ידועים, רבי־זכויות. מצד שני, בהיותם נושאים את שם המשפחה ה"מפורסם", תמיד יחכו למוצא פיהם, לדעת מה חושב הבן של, או מה תגובת הנכד של. הציפייה לרוב היא שהנכד או הבן ישמשו מעין פה לסב שאיננו או לאב שעודנו חי, עד 120.
מה מביא לכך ששניהם יוצאים מפעם לפעם בהכרזות פוליטיות – מנוגדות זו לזו יש לציין – קיצוניות ומתריסות, שמצוטטות בהרחבה בתקשורת רק משום שהאחד הוא הנכד של ראש הממשלה בגין והשני נכדו של פרופ’ נתניהו, ומה שחשוב יותר - בנו של ראש הממשלה המכהן?
ואז בא הפאנץ’ מבית בגין: “ראש ממשלה ששנתיים בורח מאחריות! שמטנף רפש על אין־ספור נושאי משרה רמים בישראל, שב"כ, משטרה, צבא, יועמ"שית, פרקליטים, שופטים - טווה עלילות דם מזוויעות על פשעי בגידת ‘מסע ציד מאורגן’. ממלכת כזבים וטומאה מפי ראש ממשלה... דיראון עולם רשום על שמו".
השאלה היא אם הנושא את שם המשפחה בגין - שרק משום כך מזמינים אותו, אולי כגימיק, לדבר בהפגנות קפלן - אכן מייצג את מורשת סבא, הגם שהוא אוהב לצטט קטעי משפטים מכתביו ועליהם להסתמך כביכול.
צריך להזכיר עם זאת, שאכן היה “דם רע" בין פרופ’ נתניהו למנחם בגין על רקע הנסיגה מסיני. זה לא הפריע לשני בניהם לשתף פעולה לזמן מה בממשלה אחת - עד לקרע ביניהם. את חשבון הסבא עושים הבן בני ובמיוחד הנכד אבינדב.
שוב נשאלת השאלה, האם מרשה לעצמו “הבן יקיר לי" יאיר, להשמיע בפומבי מה שאולי חושב אביו ראש הממשלה בליבו? האם ראש הממשלה נתניהו מסכים עם אמירות שהפריח בנו לאוויר, כגון: “רמת התקשורת שלנו כמו בצפון קוריאה", המפגינים (מלפני 7 באוקטובר) “הם טרוריסטים שיועמדו לדין על פשעיהם", “בכירים בפרקליטות בוגדים במדינה", ועוד.
כשנשאל ראש הממשלה מדוע אינו אוסר על בנו להתבטא ולהשתלח, השיב כי הוא אדם עצמאי ומייצג רק מה שהוא חושב. בנו של פרופ’ נתניהו ואביו של יאיר נתניהו לעולם לא ישתמש בשפה המושמעת בקול תרועה רמה במיאמי.
כך או כך, שני הנכדים היריבים – שאינם אנשי ציבור - מלבים את אש הפלגנות, דבר שמטריד במיוחד לאחר השבת כל החטופים החיים. זה לא היה בולט אלמלא שמות משפחותיהם וייחוסיהם.
התרעות פיקוד העורף