נזכרתי במחלוקת האדירה הזאת למקרא סדרת מאמרים פסאודו מדעיים של כותבים שמנתחים את שורשי ההתנהלות וההתנהגות הפוליטית "חסרת ההיגיון ומלאת האמוציות" כדבריהם, של מיליוני הבוחרים של נתניהו. תוכן המאמרים מבריק לעיתים אולם מהווה עוד הוכחה לדלות הפילוסופיה המנתחת את דפוסי ההצבעה והערצה של אזרחי ישראל החופשיים לנתניהו ובעצם מלמד שספק אם השמאל האליטיסטי לומד משהו מההיסטוריה.
"משהו מוזר קורה כאן", הם כותבים, "זה אינו ויכוח פוליטי... הכעס ( של הבורים – ש.צ.) אינו על תוכן הביקורת נגד נתניהו אלא על עצם הביקורת... כאילו העלבת את האבא שלהם... התגובות שלהם אינן חכמות אלא ריגשיות.. כאילו הם מנהלים קרב מהסוג של נקמת דם משפחתית". כלומר, המאמר רומז שתומכי הימין (וברגע של נאורות המאמר מסייג: "אבל לא כולם..") הם מהדורה מתקדמת של מנשקי מזוזות ולוחשי קמיעות, ושל צ'חצחים, מבית הגידול (עוד מושג אליטיסטי משונה מבית המדרש של הנאורים לעצמם) של ביבי נתניהו.
ועוד כותבים: "המאמר אינו פוסט פוליטי אלא ניתוח תצפית פסיכולוגית", דהיינו לא פוליטיקה יש באג'נדות של הכותבים הנאורים אלא ניתוח מדעי פסיכואנליטי. רוצה לומר: אנחנו לא עושים פוליטיקה אלא טוענים מדע. כותבי המאמרים מודאגים מהקשר האמוציונאלי בין האזרחים בוחרי הליכוד לבין ראש הממשלה שלהם. "קשר מטריד", לטענתם.
מנתחי ההתנהגות הנ"ל טוענים כי ביבי יצר זיקה וזהות בינו לבין תחושות קיפוח מזרחיות. יעני, ברית המקופחים. עוד נטען כי נתניהו יצר מנגנון מנטלי שעיקרו: האליטות רודפות אותי ובאמצעותי הם רודפים אותכם, את העם הבוחר, והפסיכים הביבסיטים קונים את ההתקרבנות של ביבי ומגוננים עליו כמו עדר עיוור. ההתנהגות הפוליטית של תומכי הליכוד לא מטרידה, אלא מפחידה, מסבירים הפובליציסטים את החרדה של האליטות מפני איבוד השלטון לסתם אזרחים רפי שכל ובינה מהפריפריה. לדבריהם, כאשר קבוצה שלמה של אנשים ( פרימיטיבים?) מוכנה לוותר על שיפוט עצמאי ועל יכולת הביקורת כלפי המנהיג זאת בעיה ענקית. כלומר, שוד ושבר. אבוי לדמוקרטיה שמאפשרת חופש בחירה לאמוציונאליים חסרי תבונה כאלו.
לעניות הדעת מדובר בקובץ טיעונים חסר משענת מחקרית וחסר לוגיקה עובדתית, אבל מעניין על אף התחושה כי הניתוח הכאילו מדעי יצא מבית גידול של מפגיני המוצ"ש ואין לו קשר למציאות האמיתית. אולם עיקר הבעיה עם הטיעונים חסרי הרגליים היא העובדה שהאליטיזם השמאלני אינו מעלה לרגע אחד על דעתו את האפשרות שלבוחרי הימין יש עיניים 6:6 כדי להבחין בין טוב ורע, ורגליים ורצון להצביע בצורה חופשית בקלפי.
ולסיכום קבלו תיזה סוציו-פוליטית באשר למקורות השנאה הפתולוגיות של האליטות את בנימין נתניהו. בוחרי השמאל ציפו וקיוו כל השנים שביבי יהיה המנהיג המשיחי של השמאל דווקא, ולא הכותל המערבי של תושבי הפריפריה. ומדוע? כיוון שביבי הוא הרי אחד משלהם: קצין בסיירת, יפה בלורית וטוהר, עיניים כחולות, תושב רחביה, אבא פרופסור, אנגלית רהוטה, שגריר באו"ם וכו'. אז כיצד הוא איפשר לתושבי הפריפריה לבנות כאן מדינה יהודית שאינה מדינת כל אזרחיה, וברוב חוצפתם המקופחים עוד מבקשים צדק חלוקתי הגון?
התרעות פיקוד העורף