הנסיקה הייתה מוצדקת. בן גביר, שתפקידו הנוכחי כשר לביטחון לאומי הוא תפקידו המיניסטריאלי הראשון, הכריז על שורה של שינויים ורפורמות ואכן הצליח ליישמם בצורה מרשימה. זה התחיל בצמצום תנאיהם של האסירים הביטחוניים והפשע המאורגן. המשיך ברפורמת הנשק, שהתרחבה השבוע גם לדימונה, ועוד שורה ארוכה של הישגים ושינויים במשטרה ובשירות בתי הסוהר שבאחריותו.
גם אחרי 7 באוקטובר המשיך בן גביר לטפס, כמי שלא היה שותף למחדל וכמי שאמון על המשטרה שלא ספגה ביקורת ציבורית על תפקודה, אלא להיפך. במקום בו נעלמו החיילים, לשם הגיעו השוטרים. אבל הימים האלה הרחק מאחור. בן גביר להוט לרפורמה חדשה, למשהו טרי שיוכל להציג לציבור ערב פתיחת הקלפיות. עוצמה יהודית הגישה הצעת חוק דרמטית לוועדת שרים לחקיקה, שמתכנסת ביום א׳ הקרוב, לפי ההצעה ועדת הכנסת יכולה לעצור הליכים משפטיים כנגד ראש הממשלה או כל שר בממשלה.
רק בשבוע האחרון הציב אולטימטום תקשורתי לנתניהו בדבר חוק מוות למחבלים. הודיע שיעביר את חוק משפחות הפשע במגזר הערבי שיעבור לאחריות שב"כ כשברקע ציפור עלומה מצייצת שראש השב"כ החדש, בניגוד לקודמו, תומך בזה. אם זה נכון או לא, לדוד זיני הפתרונים. בינתיים הדבר הוכחש. בתחילת הקדנציה לעגו לבן גביר שהוא "שר הפיתות" לאחר שעסק בביטול שעות הטבון שקיבלו הטרוריסטים הכלואים בישראל. מאז שיקם את מעמדו אבל אם ינוח על זרי הדפנה עלול לסיים באותו מקום. אולי אפילו כינור שני לבצלאל סמוטריץ', במידה שנתניהו יכפה עליה שוב להתאחד.
לפי שעה המהלכים החדשים עליהם הכריז בן גביר לא תפסו מי יודע מה, וכנראה את המחיר שעליו, כמו גם של סמוטריץ', יהיה לשלם על כך שבחרו להמשיך לשבת בממשלה, למרות העסקה, למרות שחרור הרוצחים, ולמרות שכבר ברור לכולם שאין להם בדיוק לאן ללכת.
התרעות פיקוד העורף