מדינת ישראל נמצאת במצב מלחמה. אתגרים ביטחוניים ואזוריים רבים ניצבים בפני מקבלי ההחלטות בדרג הצבאי, אך גם בדרג המדיני. ישראל הופתעה ב-7 באוקטובר, ונכשלה כישלון חרוץ במערכי המודיעין, בהפעלת הכוח, ובהבנת המציאות בעזה ובמרחב כולו - לפני ההתקפה, במהלכה, וכנראה גם כיום.
המועצה לביטחון לאומי (המל״ל) הוקמה כלקח ממלחמת יום הכיפורים. תפקידה היה בדיוק זה: לתאם בין כלל גופי הביטחון והמודיעין, לנתח את תמונת המודיעין, לשאול שאלות שמאתגרות את החשיבה של קהילת המודיעין ולשרטט תרחישי ייחוס על בסיס ההבנה של המל״ל עבור אגף המבצעים של צה״ל.
במקרה של כיבוש עזה, הציג הרמטכ״ל תוכנית פעולה של צה"ל שהתמקדה בתפיסת נקודות שליטה בעיר עזה, בפינוי האוכלוסייה האזרחית וביצירת לחץ על חמאס תוך צמצום יכולתו להסתתר מאחורי אזרחים כמגנים אנושיים. באשר לתקיפה בדוחה, עמדת צה"ל והמוסד הייתה שכל ראשי חמאס הם יעד לגיטימי, אך העיתוי שנבחר עלול לגרום לנזק רב מהתועלת. הנגבי בחר לעמוד לצד מערכת הביטחון - ועל כך שילם בתפקידו.