ביבי השתעל והתמקח עם השופטים - עד שקיבל אישור והשתחרר | מאיר עוזיאל

“ארבעה אנשים יורדים לכיוון הגדר. אשרו קבלה", היא משדרת. ואחרי עוד ועוד קריאות, בקול שעולה בדרגת הדחיפות: “הם נוסעים על אופנועים לעבר שטחנו, הם עברו כבר את ה'רואה יורה'". הקול שלה ממשיך להזעיק. עוד הודעה ועוד הודעה. אין תשובה. אין עזרה. ואז: “קבל שאני מזהה שהם רצים לכיוון המוצב". ואז, הלב נעצר כששומעים אותה אומרת משפט שבו קולה נשבר לקראת סופו: “אני מזהה בערך 15 אנשים שצמודים לחומה המזרחית של המוצב, ו...שהם נמצאים בתוך המוצב".

אלה מילים מוקלטות שהן תמצית הכישלון של הצבא שלנו. זה יכול היה להימנע. רק אם היה מישהו שמקשיב. אם היו מופעלים מעט יותר נשקים, מקלעים, טנקים, חיילים ערים. אבל הנשקים נותרו נעולים, כל סימני האזהרה שובשו. לא היה מי שיעזור ליעל המופלאה, ולאחרות. ולאחרים. נכשלנו.

מדוכן השופטים נשמעת הערה: ביבי יצא מבית המשפט כי הוא חולה, ילך וינוח קצת, ואז יעשה פגישות אחרות. הוא כמעט מתחנן: “אני מבקש מכבודכם, כבר ביטלתי חלק מהאירועים בהמשך היום". קטנוניות השופטים לא נראתה לי. האם אתם לא רואים איך הוא משתעל? שהוא מרגיש רע? בסוף הם קיצרו בשעתיים בערך ושחררו אותו.

למחרת ראיתי אותו בטלוויזיה, בטקס האזכרה הממלכתי לזכר נרצחי 7 באוקטובר. קולו אומנם עדיין רווי ליחה, אבל הוא במלוא עוזו, נואם מעל 10 דקות. מכריז: “התעקשתי שסרטון הזוועות מיום הטבח, כל הזוועות, יהיה נגיש למנהיגי העולם ולציבור הרחב בחוץ לארץ". אמרתי לעצמי: מה??? במוצאי שבת ראיתי אותו שוב, ב"פטריוטים" בערוץ י"ד, שנון ומחבק. יש תרופות ויש רופאים אדירים בישראל.

רגע רגע, שלא נשכח: למטרות המלחמה נוספה עוד מטרה שנוסחה על ידי נשיא ארצות הברית והיא: פינוי תושבי עזה הזמניים ממנה. סוף־סוף הם יוכלו לעזוב את מעונם הארעי ברצועת עזה, מקום שהם מחכים בכיליון עיניים 77 שנים להגר ממנו.

כידוע, לעזה הגיעו בשנת 1948 פליטים מהמלחמה שבה הערבים ניסו להשמיד את היהודים בישראל. הם התיישבו זמנית ברצועת עזה, מחכים לעזוב אותה ולחזור למקומות שאותם נטשו. רובם מתו בינתיים. כעת רוב המוגדרים פליטים פלסטינים הם בניהם, נכדיהם וניניהם.

הם תושבים זמניים ברצועת עזה (וגם בעיירות שמכונות מחנות פליטים בלבנון או בסוריה, אבל אלה אינם מענייננו עכשיו). הם מחכים רק לעזוב את שטח עזה. לאן? רק לשטח מדינת ישראל, לגרש את הישראלים ולחיות בישראל במקומם.

נשיא ארצות הברית טראמפ הבין זאת. הוא הציע להגשים את חלומם ולהוציא אותם ממעונם הזמני שבו הם ממתינים להגירתם, הוא רק הציע לשנות את היעד שאליו יעברו: כל מקום, חוץ מישראל. לדעתי זו מטרת מלחמה של ארה"ב. הגירה כזו תסיים את המלחמה, והיא השלום.

אני יודע על יהודים שהוריהם חיו בעבר בארצות אחרות, בעיקר באירופה, והשאירו שם רכוש גדול יותר. גם הם לא רוצים לחזור לבתי הוריהם. בני יהודים שהשאירו רכוש ובתים באירופה או במדינות כמו עיראק ולוב, רוצים מקסימום לקבל פיצוי. הלוואי והפלסטינים החיים היום היו מסכימים לקבל פיצויים על רכוש הוריהם מאז, ואז להיפרד מתוכניתם לחכות בבית זמני עד לרגע שבו הם ישובו לתוך מדינת ישראל, וישמידו את תושביה היהודים.