הזכייה אינה רק הערכה להישגיו האקדמיים והמחקריים, אלא גם הבעת הכרה עולמית בחשיבותה של החדשנות הטכנולוגית כמנוע מרכזי לצמיחה כלכלית ולשגשוג חברתי, כמו גם באיכותה של האקדמיה הישראלית, שבה התחנך מקורי ואליה הוא מוסיף להשתייך.
פרופ’ מקורי אינו רק כלכלן של מספרים ומודלים, אלא חוקר של רוח החדשנות עצמה - של התנאים החברתיים, המוסדיים והתרבותיים המאפשרים לה לפרוח. עבודתו ממחישה, כי צמיחה כלכלית איננה רק תוצר של שוק חופשי, אלא פרי של השקעות מתמשכות בידע, במדע ובמערכות ציבוריות שמטפחות הון אנושי.
המקרה הישראלי הוא אולי ההוכחה החיה והמובהקת ביותר לתובנות שעולות ממחקריו של מקורי. במהלך ארבעת העשורים האחרונים נבנה כאן אקו-סיסטם טכנולוגי יוצא דופן, שהפך את ישראל לאחת השחקניות הבולטות בזירת החדשנות העולמית. הצלחה זו לא נולדה יש מאין. היא נשענה על השקעה ציבורית עקבית במחקר ופיתוח, על הקמת תשתית הון סיכון בידי הממשלה (במסגרת תוכנית "יוזמה"), על תמיכה ממשלתית בנכונות היזמים ליטול סיכונים, שיצרה סביבת חדשנות פורייה, על מערכת אקדמית חזקה, ועל השקעה בהכשרת חיילים רבים ומוכשרים ביחידות הטכנולוגיות (כמו התקשוב והמודיעין), שטיפחה את דור המפתחים והחוקרים שהובילו את המהפכה.
חדשנות אינה מושג חד-ממדי, אלא מטריצה רב-ממדית של גורמים חברתיים, כלכליים, תרבותיים וטכנולוגיים. היא נשענת על תרבות יזמית, נכונות ליטול סיכונים מצד יזמים וחוקרים, חינוך איכותי, מוסדות אקדמיים מצטיינים, רגולציה יציבה, תשתיות מחקר ומדע ואקלים השקעות המעודד יזמות.
לא פחות חשוב מכך הוא משטר קניין רוחני מתקדם, שמספק מנגנון חיוני לתמרוץ חדשנות. בזכות ההגנה המשפטית שהוא מעניק, יכולים יזמים וחוקרים לממש את הפוטנציאל הכלכלי של רעיונותיהם ולהשקיע בניסוי וטעייה ללא חשש מאובדן הזדמנויות או מהעתקה.
כל זה רלוונטי במיוחד לישראל. כמדינה קטנה החסרה משאבים טבעיים (למעט גז טבעי ופוספטים) ונמצאת במציאות של איום קיומי מתמשך, ישראל הצליחה לקזז את חסרונותיה הכמותיים באמצעות איכות - עם דגש על חדשנות, מקוריות ואומץ. התוצאה היא שישראל ממוקמת בין המדינות המובילות בעולם במדדי חדשנות ויכולת תחרות.
על פי מדדי החדשנות של מכון IMD השוויצרי בעשור האחרון, ישראל דורגה במקום טוב באמצע בין 64 מדינות שמשתתפות במדד, כאשר ב-2023 היא דורגה במקום ה-13 עם ציון מרשים של 87.7 מתוך 100. ישראל זכתה בנקודות אלה בעיקר הודות לעמידתה בקריטריונים כמו השקעות במו"פ, איכות מוסדות החינוך ושיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה.
אחד המדדים המרכזיים להערכת חדשנות הוא ההשקעה במו"פ כאחוז מהתוצר. לפי דו"ח רשות החדשנות לשנת 2025, ישראל מובילה עולמית בהוצאה על מו"פ, עם שיעור מרשים של 5.44% מהתוצר, המעמיד אותה בראש מדינות ה-OECD.
עם זאת, הנתון הרשמי אינו כולל את ההשקעות הגדולות של מערכת הביטחון במו"פ. תחומים כמו סייבר, בינה מלאכותית, רובוטיקה ושבבים נהנים מהשקעות משמעותיות שמבצעים צה"ל ומערכת הביטחון - השקעות שאינן נרשמות בתקציב "הרגיל" של המו"פ. תרומה זו, שהיא ייחודית בעולם הן במונחים אבסולוטיים והן פֶּר-קפיטה, מהווה יתרון ייחודי לישראל.
אתגרים במיצוי הפוטנציאל הישראלי: למרות היתרונות הברורים של ישראל בתחום החדשנות, היא ניצבת גם בפני אתגרים משמעותיים. קודם כל, היא לא משחקת על המגרש לבדה. מדינות רבות בעולם הבינו את יתרון החדשנות כמנוע צמיחה מרכזי בעידן כלכלת הידע והן משקיעות משאבים לא מבוטלים בטיפוח חדשנות, אגב לא פעם תוך חיקוי המודל הישראלי המוצלח של השתתפות המדינה בסיכון היזמים ובהקמת חממות ייעודיות. גם המצב המדיני הלא מזהיר של ישראל פוגע בפיתוח חדשנות. דוגמה אחת לכך היא מרכז החדשנות של ה-OECD שהיה אמור לקום בישראל והוקפא בשל המצב. יש לקוות שהוא יופשר בעקבות הפסקת המלחמה וכך גם יוסר האיום לסילוק ישראל ממפעל הורייזון האירופי.
האקדמיה הישראלית, על אף איכותה הגבוהה, סובלת אף היא מאתגרים רבים ומגבלות תקציביות. ישראל נמצאת בתחתית ההוצאה הלאומית לסטודנט ומתקשה למצות את יכולתה להרוויח מתוצרי מחקר וקניין רוחני. הבעיה במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית חריפה אף יותר והיא מתקשה להפיק את התפוקות הנדרשות בשל כיתות צפופות, שיטות הוראה מיושנות והשקעה לא נכונה של המשאבים. מצב זה מחייב פעולה ממשלתית מאומצת כדי להבטיח שמערכת החינוך תוכל להעניק את הכלים והכישורים הנחוצים לדור הבא של יזמים וחוקרים.
ואם פנינו לעתיד, בעצם להווה, ישראל חייבת לעמוד בחזית המחקר, הבסיסי והיישומי, בתחומים כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. הישגיה ומעמדה בתחומים אלה עדיין רחוקים מלהספיק ותוכניות לאומיות בתחומים אלה הוקפאו בשל המצב הפוליטי הפנימי. חייבים להסתכל על שני תחומים כעל תשתית לאומית חיונית ולהשקיע בהתאם.
מעבר להיותה גאווה ישראלית, הזכייה של פרופ' יואל מקורי בפרס נובל לכלכלה היא תזכורת לכך שכדי שחדשנות תתבסס ותביא למעגל של צמיחה יש צורך שהחברה תהיה פתוחה לרעיונות חדשים, לצד תרבות ותמריצים שמעודדים חדשנות.
בישראל קיימת סביבה אידיאלית לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ולקידום יזמות, אך העתיד הכלכלי שלה תלוי ביכולתה לשמר ולהעצים את המערכת האקולוגית שמטפחת חדשנות ולנטרל את האיומים המונחים לפתחה. פרס הנובל של פרופ' מקורי הוא תזכורת לכך שהעתיד שייך למי שמשקיע במדע, באקדמיה ובתעוזה.
התרעות פיקוד העורף