במקביל, ערב הסעודית חתמה על הסכם ביטחוני עם פקיסטן – מדינה המחזיקה בכ־170 ראשי נפץ גרעיניים ומפתחת טיל בליסטי בין־יבשתי, המסוגל לשאת אותם ולהגיע אף לארה"ב – הכולל שותפות צבאית וגרעינית לצד סיוע כלכלי נרחב. שני ההסכמים הללו משקפים מגמה ברורה של גיבוש בריתות בילטרליות חדשות, על רקע עמימות פוליטית ואי־ודאות ביטחונית גוברת. הם גם מעידים על עיצובו של מרחב גיאופוליטי וגיאו־כלכלי חדש שמתהווה בימים אלה במזרח התיכון ומקרין על הזירה הבינלאומית.
על רקע התפתחויות אלה, וושינגטון מובילה מגעים מתקדמים עם ריאד לגיבוש הסכם הגנה חדש, המבוסס על הברית ההיסטורית שנחתמה בין המדינות בשנת 1945. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", ההסכם צפוי להיחתם במהלך ביקורו הקרוב של יורש העצר מוחמד בן סלמאן בוושינגטון ולכלול מנגנון הרתעה הדדי – בדומה לסעיף 5 של אמנת נאט"ו – שלפיו תקיפה כלפי אחת מבעלות הברית תיחשב כתקיפה של כולן.
מעבר לממד הצבאי, ההסכם צפוי להעמיק את השותפות הכלכלית בין המדינות, במיוחד בתחומי האנרגיה, הביטחון, הטכנולוגיה והתשתיות. היקף הסחר הבילטרלי ביניהן עמד ב־2024 על 32 מיליארד דולר, וההשקעות האמריקאיות בממלכה הסתכמו ב־15.3 מיליארד דולר. במסגרת פורום ההשקעות הסעודי־אמריקאי שנערך במאי האחרון בריאד, הוכרז על השקעות סעודיות בהיקף של 600 מיליארד דולר בארה"ב – בין היתר, בחברות כמו Uber ו־Tesla – באמצעות קרן העושר הריבונית הסעודית (PIF) ששוויה מוערך ב־913 מיליארד דולר (עלייה של 19% מאז 2023). מהלך זה ממחיש את שאיפת הממלכה לגוון את כלכלתה, ואת חתירתם של טראמפ ובן סלמאן להרחיב את השותפות האסטרטגית לתחומי מפתח שצומחים במהירות, ובראשם בינה מלאכותית ושבבים.
על רקע ההתקרבות בין וושינגטון לריאד, הנשיא טראמפ שב ומביע את הערצתו ליורש העצר הסעודי, שבו הוא רואה שותף מרכזי בעיצוב הסדר האזורי החדש. מעבר לקרבה האישית בין המנהיגים – הבאה לידי ביטוי גם בחזונו הגלובלי "Make Saudi Great Again", המהדהד את הסלוגן של טראמפ – ניכרת השפעתו הישירה של בן סלמאן על כמה מהחלטותיו האחרונות של הנשיא. לדוגמה - ביטול הסנקציות האמריקאיות על המשטר הסורי ואישור הפגישה הדרמטית שנערכה בריאד עם מנהיג ג'בהת א־נוסרה לשעבר, אחמד א־שרע (אל־ג'ולני).
טראמפ גם נמנע מהפעלת לחצים על ריאד להצטרף ל"הסכמי אברהם" ולתהליך הנורמליזציה עם ישראל, אף שבן סלמאן בשיתוף עם נשיא צרפת עמנואל מקרון קידם יוזמה להכרה בינלאומית במדינה פלסטינית עצמאית. מהלך זה משקף את הגישה הפרגמטית של שני המנהיגים, הפועלים להעמקת השותפות ביניהם ולביסוס מעמדה של סעודיה כמעצמה אזורית – כלכלית, ביטחונית ודיפלומטית.
לצד זאת, שתי המדינות מקדמות שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחומי האנרגיה הגרעינית, חקר החלל, הכרייה, התעשייה והאנרגיה המתחדשת – שותפויות שמעמיקות את תלות הגומלין וההשפעה ההדדית. במסגרת תוכניתה הלאומית למעבר לאנרגיה ירוקה, בהיקף של 80 מיליארד דולר, סעודיה מהווה יעד אטרקטיבי לחברות אמריקאיות כמו Aeroseal ו־Spiritus לקידום טכנולוגיות חדשניות להפחתת פליטות הפחמן. בנוסף, הממלכה התחייבה להשקיע 20 מיליארד דולר בהקמת מרכזי נתונים בארה"ב שיתמקדו בבינה מלאכותית ובתשתיות אנרגיה מתקדמות.
זאת ועוד, מיקומה האסטרטגי – בצומת המחבר בין אסיה, אפריקה והמזרח התיכון – הופך אותה למרכז סחר, אנרגיה ולוגיסטיקה בינלאומי. ככל שיורחבו ההשקעות האמריקאיות בתחומי התחבורה, האנרגיה והטכנולוגיה, בדגש על AI וחדשנות ביטחונית, כך תתעצם חשיבותה הגיאופוליטית והכלכלית של סעודיה, שהופכת לעמוד תווך ולכוח מעצב באסטרטגיה האמריקאית החדשה במזה"ת.
חברות ישראליות, במיוחד בתחומי אבטחת הסייבר, אגרוטק ואנרגיה מתחדשת, יוכלו לקחת חלק בפרויקטי תשתיות במסגרת חזונו השאפתני של יורש העצר הסעודי. בנוסף, קרנות השקעה סעודיות עשויות לזרום לחברות הייטק, פינטק, בינה מלאכותית וחדשנות אנרגטית בישראל, ולסייע בהקמת אזורי תעשייה ובקידום מיזמים משותפים. לדוגמה, בתחומי אחסון אנרגיה, התפלת מים ותחבורה, בין השאר, במסגרת הקמת IMEC – המסדרון הכלכלי שמחבר בין הודו למזרח התיכון ואירופה.
בראייה גיאופוליטית ואסטרטגית רחבה, שילוב העוצמה הפיננסית והאנרגטית של סעודיה עם היתרון הטכנולוגי של ישראל עשוי למצב מחדש את המרחב הגיאו־כלכלי האזורי, לקדם חדשנות וליצור מנועי צמיחה במפרץ הפרסי, שיקרינו על המזרח התיכון כולו. נורמליזציה תבסס את השפעתה של ישראל ומעמדה האסטרטגי כחלק אינטגרלי מהארכיטקטורה הכלכלית והביטחונית של האזור ותמקם אותה כצומת מרכזי בין אירופה, אסיה והמפרץ.
עם זאת, המהלך טומן בחובו סיכונים משמעותיים: הוא עלול לעורר התנגדות חריפה מצד גורמים אזוריים כמו איראן ורשת ה"פרוקסים" שלה, לצד טורקיה, קטאר והציר האנטי־ישראלי; להגביר מתיחות פנימית בממלכה הסעודית ובמקביל גם בזירה הפלסטינית; ולחשוף את ישראל לאתגרים מדיניים מול מדינות ערב המתנגדות להסכמי אברהם ולנרמול היחסים איתה. הצלחתו של מהלך זה תלויה אפוא באיזון השברירי בין קידום אינטרסים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים, לבין היכולת להכיל ולנהל את ההשלכות הרבות של שינוי טקטוני זה במפת המזרח התיכון.
התרעות פיקוד העורף