כבר שנים שלא נשמעה פה המילה "שלום" בתדירות כזאת כמו בשבועיים האחרונים. המילה, שבעשורים האחרונים הפכה כמעט למגונה ונעקרה מהלקסיקון הפוליטי הישראלי, חזרה לכאן עם האמריקאים ובגדול. אבל ככל שמעמיקים במעבה ההסכם המעורפל לסיום המלחמה, נראה שאם יהיה כאן שלום - הוא יהיה שלום עם חמאס, ולא בלעדיו.
שנתיים של הישגים צבאיים מרשימים, שהושגו בגבורה ובמחיר קורבנות כבד, ובצידם אפס עשייה או יוזמה מדינית, יצרו ואקום במקום שבו היינו אמורים לתרגם את ההישגים הצבאיים ליצירת מציאות טובה יותר בעזה. אל הוואקום הזה נכנסו ידידתנו ארה"ב ו"ידידות" נוספות, כמו קטאר וטורקיה. לאמריקאים אין מושג איך הם מתכוונים לפרק את חמאס מנשקו, אבל הם יודעים היטב איך למשטר את ישראל כדי שהלחימה לא תתחדש.
גם הבסיס שהקימו האמריקאים בן-לילה בקריית גת הוא חסר תקדים. אנשי צבא ארה"ב התעקשו שלא לפעול מתוך בסיס של צה"ל אלא מבסיס אמריקאי עצמאי. השבוע, בעת ביקור סגן הנשיא, הסתובבו שם כבר כ-200 חיילים אמריקאים וירו פקודות. אלופי צה"ל הסתובבו ביניהם נבוכים. היה להם ברור מי כאן בעל הבית. מעתה ארה"ב היא שמנהלת את מדיניות ישראל בעזה.
על לוח מחיק כתב מישהו בחופזה את המשימות הראשונות של המרכז לתיאום צבאי-אזרחי (CMCC) החדש: הקמת המנגנון לחלוקת מזון וסחורות, בניית טרמינל חדש ברפיח, פיקוח על הכנסת מוצרים דואליים לרצועה, יצירת תמונה מבצעית משותפת עם מתאם הפעולות בשטחים, סיוע לשב"כ בסינון עזתים שעוברים מעבר לקו הצהוב. כל המשימות מתייחסות כעת לשטח הרצועה שבשליטה ישראלית. מעברו השני של הקו הצהוב יש בעל בית אחר, שחזר לבסס את שלטונו - חמאס.
שיקום עזה או חמאס
ממערב לקו הצהוב אמור לפעול כוח הייצוב הבינלאומי (ISF), שמשימתו הוגדרה כ"אימון וסיוע לכוחות משטרה פלסטיניים שעברו סינון". מי יקים את המשטרה הזאת? אילו מדינות ישתתפו בכוח הבינלאומי? ומי בכלל רוצה להכניס את חייליו לארץ החמאס? כל אלה שאלות שהאמריקאים עדיין לא נתנו להן מענה. יש רק וטו מובהק אחד ומוצדק של ישראל: חיילים טורקים לא ייכנסו לעזה.
נראה שאנחנו הולכים למצב ביניים מתמשך בעזה, שבו ישראל תשלוט בכמחצית מהרצועה, וחמאס במחצית השנייה. ממזרח לקו הצהוב צה"ל ישלוט ביטחונית, והכוח הבינלאומי יחד עם מתאם הפעולות בשטחים יטפלו בהיבטים האזרחיים. מעין יציר כלאיים של ממשל צבאי ישראלי ובינלאומי. כמה עזתים יבחרו לעבור לשטח שבשליטת ישראל? והאם יש לנו בכלל אינטרס ליישב מחדש את אותם עזתים? בישראל לא עונים על השאלות האלה.
במקום זה עוסקים אצלנו במיתוג. "מלחמת התקומה" - שם שכולו זקיפות קומה, שרחוקה כל כך מהטבח שרה"מ רוצה להשכיח. כאילו אפשר בעבודת פוטושופ למחוק את כתמי הדם וקמטי הצער, לייפות את האסון הנורא ולמכור אותו כהצלחה. האסון יהיה מר יותר אם בסופו של דבר תסתיים "מלחמת התקומה" בתקומה של חמאס.