ביבי שרד, והדמוקרטיה?
הוא מתעלם מהעובדה שאם יש דיפ סטייט בישראל, זה הדיפ סטייט שלו. עובדות זה לחלשים. נתניהו מייצר עובדות משלו וזה מתכתב עם העידן שבו אנו נמצאים, עידן האמת האלטרנטיבית והעובדות החלופיות. זה די מצליח לו.
לא תמיד הם זורמים. כך, למשל, ההחצנה המביכה לעובדה שסיום המלחמה נכפה על נתניהו בידי טראמפ בגלל ההפצצה הכושלת בקטאר וכמו הברקס, בחריקת בלמים ובן גבירים, שהם שמו לרעיון הריבונות והסיפוח.
אלא שאת נתניהו זה פחות מטריד. הוא עוסק בריבונות של עצמו. מינויו של דוד זיני לראשות השב"כ הוא היהלום שבכתר (אני מקווה שזיני יפתיע, כמו רבים אחרים, ויהיה ראש שב"כ ממלכתי).
מתחת לרדאר, משתלט נתניהו על כל שאר המנופים, שומרי הסף ועמדות המפתח – מנציבות שירות המדינה דרך מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית דרך כל שאר התפקידים בעמדות הממלכתיות שאמורות לאבטח את הדמוקרטיה הישראלית השבירה. תצרפו לזה חבילת חקיקה מטורללת חדשה (הורדת אחוז החסימה, הורדת גיל ההצבעה וכו') ותקבלו מה שקיבלנו. המהירות והקלות שבהן זה מתקדם הפכו את נתניהו לפצצת זחיחות מתקתקת, מאגר יוהרה שעולה על גדותיו, מסוכן לעצמו ולסביבתו.
בזמנו, פורסם כאן איך נתניהו אסף את שבריו ב־8 באוקטובר 2023 ובעוד העוטף עדיין בוער ושורץ נוח'בות, קרא ליועציו והודיע להם ש"אנחנו לא הולכים לשום מקום", תוך דרישה אולטימטיבית לתוכנית מפורטת שייעודה אחד: לא, לא להציל את ישראל. להציל את ביבי. להשאיר אותו בלשכת ראש הממשלה כנגד כל הסיכויים, בסיטואציה שבה אף מנהיג מערבי, מזרחי, דרומי, או צפוני לא היה שורד יותר מכמה חודשים. ביבי שרד. עכשיו, בואו נקווה שגם הדמוקרטיה תשרוד.
עדות שומטת לסת
לגרסת נתניהו, אף אחד לא עדכן אותו בעניין והתירוץ היה ש"יש רק 50% שהם יחשפו את זה". הוא סיפר שהורה "תכף ומיד" להתכנס ולהפעיל את המערכות, וכך היה. באמת, איזה מזל שיש לנו אותו.
מכונת הרעל התנפלה על האמירה הזו כמוצאת שלל רב, אלא שאז נשמעו קרקושים מתוך קרביה, רעש של בוכנות מתרסקות, ברגים מתפזרים ושלל חריקות צורמות מהסוג הזה. רגע, זה דדי שלנו. מה עושים? עד רגע זה סיפק ראש המוסד סוג של מטרייה אווירית חלקית לגרסאותיו השונות של ראש הממשלה בנושאי המלחמה. לא יפה להתהפך עליו פתאום סתם ככה. נצטרך לתפור תיק גם למוסד, ש"ניסה להסתיר" מאבי האומה את המידע הנדרש להגנה על ביטחון האזרחים.
שאלתי את דוברו של ראש הממשלה למה התכוון נתניהו כשאמר ש"ראשי המערכת" הסתירו ממנו, ולמי כוונו דבריו, האם אכן לראש המוסד? "הוא התכוון בדיוק למה שאמר", הייתה התשובה.
נכון לעכשיו, הסיפור גווע. לך תדע במעמקיו של איזה ביב שופכין הוא יעלה מחדש, אולי לקראת הבחירות. הנרטיב ברור: כל מה שטוב, שייך לנתניהו. כל מה שרע, זה קשר נגד נתניהו. עד לא מזמן המשימה הייתה למשוך כמה שיותר זמן כדי להתרחק כמה שיותר מ־7 באוקטובר. עכשיו, מתחילה מלאכת שכתוב ההיסטוריה.
ממשיך כהן: "כראש המוסד הייתה לי אמונה איתנה בעצמאות המוחלת של קבלת החלטות. גבורת מפקדים היא דבר מה שאנחנו מלמדים בתוך הארגון. כוונתי בכך לאחריות מלאה ומוחלטת לתוצאותיו של כל שיקול דעת שהוא. האחריות לא ניתנת לפיצול והיא תמיד נעצרה בי. במובן הזה, לשיתוף במידע על טבעו של מבצע, לפני ביצועו, הייתה רלוונטיות מוגבלת. לא הייתה שום הוראה שדרשה ממני לעשות זאת, אך אני בחרתי לשמוע כל דעה לפני הביצוע, ובסופו של דבר ראש המוסד הוא הגורם המחליט. היו במערכת חברים אחרים שהבחינו בכך והביעו את התנגדותם, אבל לא הייתה שום תגובה שלילית מהבוס הישיר שלי. הגענו להבנה, והיחסים בינינו נשמרו".
ביבי לב־ארי
הדרג המדיני "לא ירד לפרטים". בכמה ממבצעי שחרור החטופים הציטוטים של ראש הממשלה היו "אני חושב שזה מסוכן" (תוך הצצה לוודא שזה נרשם בפרוטוקול), או "אם אתם אומרים", או "אם אתם בקיאים בפרטים". כך גם בפשיטה הדרמטית על בית החולים שיפא, לעיני כל העולם וסבלנותו המתקצרת, כך גם בפשיטה המטורפת למחצה של שלדג על הבסיס התת־קרקעי 300 ק"מ בעומק סוריה.
אחר כך, כשהדברים הצליחו, הדרג המדיני הגיע במרוצה לקצור את הקופון. עברו עוד כמה חודשים, או שנתיים, ולובשי המדים כבר מואשמים בתבוסתנות, הם אלה שבלמו בעוד נתניהו הגיבור, ממש ביבי לב־ארי, דחף כל הזמן קדימה.
ולא, הוא לא מתמצה רק בעובדה שלפחות פעם בשבוע שוטרי הרשות מחלצים ישראלי שנקלע לכמעט לינץ' בתוך שטחי הרשות. הוא הרבה מעבר לזה. בדיעבד, אומרים היום בכירי המערכת שאם 7 באוקטובר היה מתוכנן ביהודה ושומרון, ישראל הייתה מקבלת מידע מקדים עליו בוודאות של 100%, וזה פשוט לא היה קורה. אגב, זה באמת לא קרה.
הדירקטיבה של נתניהו של לפני 7 באוקטובר לדרג הצבאי הייתה: להרגיע את עזה בכל מחיר, להשקיע אנרגיה במאמץ להסדרה, לייצב את המצב ללא חיכוך צבאי, להשתמש בגזרים של קטאר, וכו'. היו כאן כלים שלובים שהזינו זה את זה: נתניהו, שחשב שאם יזרוק את המפתחות של עזה לים, חמאס ייעלם יחד איתם, וצה"ל והשב"כ שנרדמו בשמירה והשתכנעו ש"חמאס מורתע".
צריך לציין כאן עוד משהו: נכון, חוות הדעת של מערכת הביטחון על עזה הייתה ש"חמאס מורתע". אלא שברגע שראש הממשלה קיבל את חוות הדעת הזו וחתם עליה, הוא אחראי עליה. הרי גם הרצי הלוי יכול לטעון שאמ"ן ופיקוד הדרום אמרו לו שחמאס מורתע, וגם רונן בר יכול לטעון שמרחב דרום ומחלקת המודיעין אמרו לו שחמאס מורתע, וככה נגיע לשין גימל.
בשאלה "מה קדם למה", אני בדעה שרוח המפקד של נתניהו, שרצה "לכבות" את האש מתחת לסיר הלחץ של עזה בכל מחיר כדי לקנות שקט, היא שהולידה את ההתיישרות של הדרג המדיני.
נדלג בחזרה ל־7 באוקטובר: בימים שאחרי האסון, נתניהו התנגד התנגדות תקיפה לתמרון בעזה. הוא היה מבוהל, הוא היה קפוא מאימה, הוא פחד לקחת סיכון, בדמיונו ראה את צה"ל נכנס למלכודות מוות בעזה והוא נאלץ להימלט ולבקש מקלט מדיני בקוריאה הצפונית (בסדר חשיבות הפוך, כמובן).
היה קשה מאוד לשכנע אותו לצאת לתמרון. היום, הוא מצטט אמירה של "בכיר ביטחוני" בימים הראשונים אחרי הטבח שלפיה "נצטרך להתרגל לעובדה שלא נצליח להחזיר אפילו חטוף אחד". נתניהו, וזה כבר פורסם כאן, מתכוון לרמטכ"ל הרצי הלוי, אבל לא מציין את ההקשר: הלוי ידע שנתניהו משתמש בחטופים כתירוץ לאי־כניסה לעזה.
תשאלו את אביגדור
בצלאל סמוטריץ', שלא מסוגל לחבר משפט באנגלית ולא הצליח לבטא נכון את שמה של חברת Nvidia (בזמנו כינה אותה "נאבידיה"), שבר אתמול את שיא החוצפה הקודם של עצמו כשהתנשא על סעודיה: "שימשיכו לרכוב על גמלים במדבר, ואנחנו נמשיך לפתח את הטכנולוגיה", אמר.
סעודיה, שהשקיעה כבר 100 מיליארד דולר בתשתית AI וש־75% מבוגריה משתמשים באופן קבוע בטכנולוגיות AI, תשרוד את הזחיחות של שר האוצר. השאלה אם התשתית הטכנולוגית, המדעית והאקדמית של ישראל, שהקנתה לה את כל היתרונות שהקנו לה את כל הניצחונות, תשרוד אותו.
הסמוטריץ' הנ"ל טען בריאיון אחר שב־7 באוקטובר ישראל לא שיגרה כוחות דרומה עד שעת הצהריים כי הייתה אי־ודאות באשר לתגובת חיזבאללה. ובכן, גם זה לא נכון. כל מי שעלה על מדים באותו היום טס דרומה. כל היחידות המיוחדות והלא מיוחדות.
הרמטכ"ל הורה בשעה 8 בבוקר על גיוס 100 אלף אנשי מילואים במבט דרומה, אף שעל פי חוק מותר לו לגייס על דעת עצמו רק 500. אבל אין מה להיטפל לסמוטריץ'. הוא טען גם שעד 7 באוקטובר לא הכיר את המושג "נוח'בה", מושג שפורסם באין־ספור פרסומים, כתבות, תחקירים ותדרוכים שקיבל הדרג המדיני וקיבל הציבור כולו עד אז.
אז עוד לא ידענו שהוא עומד להתפטר בדיוק על הסוגיה הזו: דרישתו האולטימטיבית לפלוש לעזה ולפתוח במלחמה נגד חמאס. "אנחנו צריכים להנחית את המכה הכי קשה על עזה, גם במחיר עימות כולל", אמר ליברמן, משפט שהפך לכותרת הראשית של העיתון למחרת בבוקר, "בניגוד לכל האנשים שהאמינו שניתן להגיע להסדרה עם חמאס בעזה, אני אמרתי מלכתחילה שאין שום סיכוי איתם", הוסיף.
ויס תיארה את ההתנגשות החזיתית של ליברמן בשאר שרי הקבינט, והביאה תגובה אנונימית מטעמם: "ליברמן לא הגיע עם תוכנית למבצע כולל". משפט הסיום שלה היה: "מעניין מאוד לראות מה יקרה בהמשך אם לא יקבלו את העמדה של ליברמן. מי שיחליט בסוף הוא ראש הממשלה".
המדריך לזיהוי דיקטטורה
נחזור לנשיא טראמפ, והשפעתו על נתניהו. הג'ינג'י מהבית הלבן מקדים את ראש הממשלה בכמה צעדים וגם בדרגת האלימות שהוא נוקט כלפי מתנגדיו. זה לא מסוקר בארץ, אבל בשבועות האחרונים היו בארה"ב הפגנות ענק של מיליוני מפגינים נגד טראמפ.
לא ניכנס כאן לשורש ולסיבות למהומות (מזכיר קצת את המצב שלנו), אבל כן ניכנס לתגובתו של טראמפ: הנשיא העלה סרטון שהופק בטכנולוגיית AI שבו הוא נראה מטיס מטוס קרב של חיל האוויר האמריקאי כשכתר מלכות לראשו, צולל אל מעל ההפגנות נגדו ומפציץ אותם ב... כמויות מסחריות של צואה.
זה אמיתי. המלך המקומי שלנו כאן עוד לא שם, אבל מתקרב. ביד אחת, הוא מנסה לשחק את המנהיג המפייס והמאחד, אבי האומה, המבוגר האחראי. כך השבוע, כשנפלט לו פתאום שהוא מכיר בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית (ומיהר להשוות את זה להכרה בו עצמו כראש ממשלה, כאילו מישהו חולק על כך).
ביד השנייה, הוא מגביר את הכאוס ואת הטירוף בקצב אקספוננציאלי. עכשיו, מדברים על זה שלא רק שוועדת החקירה לא תהיה ממלכתית, אלא ממשלתית, כלומר הממשלה תמנה את הוועדה שתחקור (בין היתר) אותה, הרי שהמנדט של הוועדה לא יהיה לחקור את מקבלי ההחלטות.
הם יחקרו את המחאה. התיק כבר מוכן: טבח 7 באוקטובר היה בגלל מיליוני הישראלים שהחליטו להילחם על הדמוקרטיה שלהם ויצאו לרחובות למחאה הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, וגם הלא אלימה ביותר בהיסטוריה של המחאות (מאז גנדי בהודו).
סגל הוסיף כי "אם אתה יחיא סנוואר ואתה עכשיו מכין את מתקפת חומת יריחו ואתה שומע בטלוויזיה שגם חיל האוויר מתפרק, מה זה מבחינתך אם לא סימן מאללה שהאויב הציוני מתפרק, ויאללה תסתער על ניר עוז וכפר עזה ובארי".
מישהו כאן התבלבל. קודם כל, המחאה לא פגעה בדימוי של המדינה. להפך. היא העצימה אותו. מכל העולם הגיעו לכאן תומכי דמוקרטיה מתפעמים כדי לראות בעיניהם איך הישראלים לא מוכנים לוותר על הדמוקרטיה שלהם ואיך ישראל היא, למרות הנסיבות, דמוקרטיה תוססת.
אבל זה לא העיקר. אם היה מדריך לזיהוי דיקטטורה, בעמודו הראשון היה נכתב כי במדינה דמוקרטית, האזרחים דורשים דין וחשבון מהשלטון. בדיקטטורה, השלטון דורש דין וחשבון מהאזרחים. עצם המחשבה שתנועת מחאה אזרחית דמוקרטית חוקית לגמרי יכולה להיות אחראית למחדל ביטחוני היסטורי, מעוררת קבס. זה עוד לפני שיוכח (בנקל) שאין להאשמה עצמה שום יסוד.
כשחלק גדול כל כך מהציבור (על פי הסקרים אז, בסביבות 65% מתנגד למהלך בריוני ודורסני של הממשלה), כשכל ראשי הזרועות מתריעים בפניך שזה יכול לפורר את הצבא ואת החברה, האחריות היא אך ורק עליך. לאזרח במדינה דמוקרטית זכות הפגנה ומחאה על כל מה שמקומם אותו. מיליוני ישראלים חשו אז (וחשים גם היום) שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה, שהחוזה הבסיסי שעליו קמה המדינה מופר ברגל גסה ובאופן בלתי הפיך, ויצאו למחות.
ראש הממשלה היה צריך להביא את זה בחשבון, כולל ההשלכות. הוא הוזהר, והתעלם. הוא אפילו לא הסכים לשמוע חלק מהאזהרות, כמו למשל כשכל ראשי הזרועות (הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, ראש אמ"ן) רצו להיכנס אליו ביחד.
יש שם סיבות רבות, רובן ההתנהגות הישראלית באל־אקצא, אבל לא רק. הדבר היחיד שאין שם, זו התייחסות למחאה כאל סיבה למתקפה. לא מזמן פורסם מסמך נוסף, גם הוא נתפס לאחרונה, גם הוא מסמך אותנטי של חמאס, שהוכן על ידי המודיעין הצבאי של הארגון.
המסמך קובע "כי אין פגיעה בכשירות של כוחות צה"ל או של חיל האוויר להילחם בעזה, או פגיעה משמעותית בכלל בכשירות לאיזושהי מלחמה בגלל המחאות בקרב חיילי המילואים". זה מסמך שנכתב בעיצומה של המחאה. בסיכומו נכתב עוד כי "האויב עדיין מסוגל לנהל עימות עם עזה ברמת הכשירות הרגילה", ויציאה לעימות מול צה"ל עכשיו עלולה לגרום לישראל להנחית על חמאס מכות קשות יותר מכפי שתכננה, בגלל הרגישות.
לזה אפשר להוסיף את העובדה שתוכנית "מבול אל־אקצא" תוכננה לאורך שנים. היא יורטה בידי המודיעין הישראלי בגלגוליה השונים. רוב הזמן הזה היה לפני המחאה. זאת, ועוד: סנוואר עצמו, בנאום שנשא שנה לפני הטבח, סימן את 2023 כ"שנת המבול" שבה ייפתחו שערי הגיהינום על ישראל. הנאום נישא לפני המחאה. נתניהו עצמו תיאר פעמים רבות, בקולו, את תוכנית חמאס לפלישה ליישובי העוטף. הרבה, הרבה מאוד לפני המחאה.
הניסיון להאשים מיליוני מפגינים בטבח הברברי שעברנו הוא לא פחות ממזעזע. הרי גם אם הייתה פגיעה בכשירות צה"ל (כזכור, לא הייתה), כדי לבלום את חמאס לא נדרש לנצל את עוצמתו של צה"ל.
8 מסוקי קרב, 5 כטב"מים תוקפים ועוד כמה טנקים לאורך הקו ב־7 באוקטובר בבוקר היו מספיקים כדי להפוך את האסון ולהעביר אותו לצד של חמאס. מה שגרם לאסון הוא היהירות, הזחיחות, עודף הביטחון העצמי, וכמובן ה"הכלה" של הדרג המדיני את חמאס והעובדה שאפשרנו לו לשגשג ולפרוח ולבנות מפלצת טרור מתחת לאפנו, בכסף שאנחנו סידרנו לו.
אם כבר, אז ועדת חקירה שתוקם (והיא תוקם) תצטרך לבדוק גם איך נרקבה ישראל מבפנים לאורך שנים ארוכות, איך קרסה המערכת הממשלתית, איך קרס השירות הציבורי, איך לא היה מענה כלשהו לאזרחים במצוקה, בעוטף וגם בצפון, לאורך שבועות וחודשים אחרי 7 באוקטובר.
אם הנושא הזה ייבדק, יקבלו ארגוני המחאה השונים ובראשם "אחים לנשק" צל"ש מיוחד על זה שהתייצבו ונחלצו ברגע האמת כדי להציל אזרחים, לפנות אותם ולספק פתרונות דחופים וחיוניים לאורך שבועות וחודשים, עד שבמשרדי הממשלה התעשתו. אני זוכר את זה, כי אחד המתלהבים הבולטים ממה שקרה אז היה חברי ועמיתי מתחילת הפרק הזה, עמית סגל.
אבל, כדי שנוכל להסכים, אני מודיע כאן שאם יוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק, אשמח מאוד אם היא תחקור גם את ארגוני המחאה. אם זה מה שיכשיר את המהלך, אז שיהיה. ספוילר: גם זה לא ימעיט אפילו גרם מאשמתם של האשמים.
התרעות פיקוד העורף