העיתונאיות החתומות על הכתבה אומנם ציינו את ההתנגדות למועמדותו מצד יהודים, אבל כותרת הכתבה מדגישה את "פניותיו של ממדאני למנהיגים יהודים, שאחדים מהם הקשיבו להן". הכותבות מספרות שממדאני "הגביר את פעילותו היהודית" ו"קיים שיחות פרטיות עם אדמו"רים ומנהיגים ברחבי ניו יורק, שמתנגדים לעמדותיו כלפי ישראל".
היקף התמיכה בממדאני בסקרי דעת קהל, שגדול מהיקף התמיכה בקואומו, כנראה השפיע על אחדים מהבכירים היהודים, בהם רבנים משלושת הזרמים ועסקנים קהילתיים, חברים במפלגה הדמוקרטית. ממדאני ניצל את תקופת החגים, ולפי דיווחים באמצעי התקשורת בניו יורק, ביקר בראש השנה בבתי כנסת.
בדיווח אחד סופר על פגישה שקיים עם מנהיגי חסידות סאטמר בברוקלין. לפי הדיווח הוא התקבל באהדה רבה אצל הסאטמרים שהביעו בהתלהבות את תמיכתם במועמדותו. זה לא מפליא. אצל חסידי סאטמר, העוינות שממדאני ביטא כלפי ישראל היא סיבה טובה לתמיכה בו.
ראשות עיריית ניו יורק היא כבר מזמן לא כהונה בעלת נוכחות והשפעה מדינתיות, כפי שהייתה בעבר הרחוק. אבל באזור המטרופולין מתגוררים יותר ממיליון וחצי יהודים. זהו אזור שנחשב למעוז של אהדה לישראל ותמיכה בה. נראה שגם זה שייך לעבר. לא שומעים בפומבי ביטויי התנגדות למועמדותו של מוסלמי קיצוני לראשות העיר מצד מי שמזוהים כבכירי הקהילה ומייצגיה. ההיעדר בולט, בהתחשב בעובדה שמי שמתמודד מולו ידוע כתומך נלהב של ישראל.
התרעות פיקוד העורף