פרדוקס תקציב הבריאות: אי אפשר לקדם את הרפואה בלי מעורבות המשק | עמוס שביט

כמעט כל תקציבי הבריאות בישראל מוקצים לכוח האדם, או לתשלומי המיסים של מוסדות הבריאות | אז ראוי לזכור את פרדוקס תקציב הבריאות: שרוצים לשפר, פונים בעיקר לעמותות | דעה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
טיפול בבית חולים
טיפול בבית חולים | צילום: מעריב אונליין
2
גלריה

הנה משהו שלא הרבה יודעים: כ-10 אחוזים מההוצאה הלאומית עבור בריאות בישראל מקורם בעמותות, כלומר מהמגזר השלישי. בזכות תרומות של אנשים טובים, בארץ ובחו"ל. נכון להיום, ההוצאה הלאומית על בריאות עומדת על כ-140 מיליארד שקלים, שהם כ-7% מהתוצר המקומי הגולמי. לפי הלמ"ס, מס הבריאות שכולנו משלמים מהווה כ-23 אחוזים מעוגת הבריאות הציבורית, המדינה משלימה עוד כ-40 אחוזים, וכל יתר תקציב הבריאות מגיע באמצעות עמותות בתי החולים, מביטוחים פרטיים או מתשלומים ישירים של המטופלים.

עד כאן, פחות או יותר, נשמע הגיוני, נכון? אפילו עושה שכל. כולנו יודעים שבריאות זה דבר יקר, יקר מאוד, והרוב המכריע של שירותי הבריאות הציבוריים שאנו מקבלים, כאזרחים, חוזר אלינו בזכות המיסים שאנו משלמים: למדינה, או במסגרת מס בריאות ממלכתי.

במערכת הבריאות בישראל מועסקים כ-200,000 עובדים, שהם כ-7% מכלל המועסקים במשק. כל מנהל בית חולים בישראל מכיר את הנתון הקשוח ואולי גם המרגיז הזה: כ-90 אחוזים מהתקציב של בית החולים צבועים עבור כח האדם. אין לו שום מרחב תמרון. מה עושים אם חסרים מכשירים מצילי חיים, או שחייבים להרחיב את מחלקות המיון, או לאבזר את חדרי הניתוח, או אולי לרכוש דפיברילטור קריטי חדש במקום זה שהתקלקל, עבור יחידת טיפול נמרץ? התשובה ברורה וכואבת, ולא רבים מודעים לה: אין לזה כסף. פשוט אין.

כאן נכנסות עמותות בתי החולים, ובשיא העוצמה. והן חוללו שינוי לא פחות מדרמטי, בעקבות המלחמה וזוועות טבח ה-7 באוקטובר. מסוקים הביאו פצועים, המחלקה לרפואה דחופה עבדה סביב השעון, בחדרי הניתוח נכנסו ויצאו פצועים, ופערי הציוד החסר הלכו והדהדו.

עומסים במיון. צפי ל-200 אחוזי תפוסה
עומסים במיון. צפי ל-200 אחוזי תפוסה | צילום: שאטרסטוק

חייבים מכשיר אולטרסאונד? "לכו לעמותה". דחוף, חסר מחמם דם לפצוע! "לכו לעמותה". חסרות אלונקות, מוניטורים, מכשירי החייאה, מכשירי רנטגן ועוד ועוד. "לכו לעמותה". עמותות בתי החולים בישראל לא מתקצבות כוח אדם, לא מיסים ולא גינון ולא ביגוד או כביסה או את חדר האוכל: הן 100 אחוז על ציוד מציל החיים החסר.

אז כשאומרים שכ-10 אחוזים מההוצאה הלאומית עבור בריאות מקורם בעמותות, ראוי לזכור את "פרדוקס תקציב הבריאות": כשזה נוגע למכשור, להצטיידות, להתחדשות, לשדרוג, לשיפוץ, והכי פשוט – לשיפור הרפואה בישראל, העמותות, כלומר הפילנתרופיה, הן מחולל השינוי המרכזי. הן נכנסות במעל 50 אחוזים מהמקרים, ואפילו יותר מזה. בלתי אפשרי לקדם את הרפואה בישראל, ללא מעורבות המשק, המגזר העסקי, הכלכלה, החברות החזקות, הקרנות, הלב החם של אנשים טובים, בארץ ובחו"ל, וכן, לעתים גם בזכות אנשים מהיישוב שאת כל כספי יום ההולדת שלהם החליטו לתרום לבית החולים.

תגיות:
בריאות
/
תקציב
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף