במנהרה, על פי הערכת צה״ל ישנם כמה מחבלים ככל הנראה כמה עשרות בודדות. הם חמושים בטילי נ״ט, ברובים וברימונים. כוחות הנדסה הקרבית של אוגדת עזה פועלים לחשוף את כל הסתעפות המנהרה במרחב במטרה להשמיד אותה. כוחות ההנדסה מלווים בלוחמי חטיבת הנח״ל, מבצעים את הפעילות בשטח.
בצה״ל אמרו נכון לשעות הערב המאוחרות כי התקיפות היו מדודות והן כוונו לכמה מבנים. ישראל לא מיהרה לשבור את הכלים, למרות שהיו לה הרבה סיבות טובות לכך.
בישראל נושכים שפתיים. הבטן מתהפכת לנוכח התנהלות המחפירה של חמאס. אבל בינינו, למה ישראל מצפה מחלאות האדם? הם מתנהלים על פי הקוד הלא מוסרי שלהם. אי אפשר לצפות מהחמאס ומהערבים של עזה למשהו אחר, לא ברמה המוסרית, ובוודאי שלא בעמידה בהסכמים.
שלא נתבלבל לרגע, צה״ל נמצא בנקודת פתיחה. ביכולתו מחר בבוקר להתארגן ובתוך יממות הוא יכול לפנות שוב את האוכלוסייה מהעיר, לבצע הסתערות פנימה ולפגוע סופית בחמאס. צה״ל יושב בכל נקודות השליטה על העיר עזה, על חאן יונס ועל מה שנשאר מרפיח, אבל הוא גם נמצא מרחק הסתערות מהירה ממחנות המרכז.
ישראל חייבת כרגע לעשות כמה פעולות במקביל. ראשית, הדרג המדיני חייב לצייד את צה״ל בבנק מטרות, שאם חלילה תתרחש תקרית אש קשה נוספת כפי שהתרחשה אתמול או לפני כעשרה ימים, לצה״ל יהיה בנק מטרות לפגיעה. שהמכה שתינתן על חמאס תתרחש כל כך מהר שאפילו בקריית גת לא יבינו מה קרה.
שנית, צה״ל חייב להפעיל יחד עם השב״כ חוליות טקטיות שיפעלו בלב העורף של חמאס בעזה ויעשו לו שמות, מבלי להשאיר יותר מדי טביעות אצבע. ישראל ידעה לעשות זאת 2,000 ק״מ מגבולה בטהרן. היא יכולה לעשות זאת גם במרחק 1.2 ק״מ בקו הצהוב בעזה.
ישראל חייבת להתחיל לקחת את היוזמה לידיים. המצב שבו האמריקנים קובעים פה הכל נוצר בשל קפאון מנהיגותי ישראלי. אסור שמצב הזה ימשך לאורך זמן. כי את המחיר משלמים חיילי צה״ל הפועלים בעזה, משפחות החללים החטופים וכלל הציבור הישראלי.
התרעות פיקוד העורף