אז עכשיו ממתינים. למי? לארה"ב. מדוע? להעניק הזדמנות לבקשתה לנסות ולפרק את חמאס עזה בדרך המדינית, בסיוע מדינות ערב, ובכך לצבור את מחסנית הלגיטימציה שהתרוקנה בחודשים האחרונים. בחשיבת "השחור-לבן" הכללית של או השמדה צבאית מוחלטת של חמאס או כניעה לו, הסטטוס קוו הנוכחי אינו עובר חלק בגרון.
אבל, חשיבה מורכבת יותר, מגלה שגם ב"זמן ההמתנה" לארה"ב יש הרבה מאוד דברים שישראל יכלה לעשות שאינם עוברים רק דרך קנהו של רובה, וחלקם אף אפקטיביים יותר ממנו. אחד מהם הוא המאמץ המשפטי נגד חמאס ואולי גם נגד תנועת האם שלו "האחים המוסלמים", וכאן, דווקא בעיתוי הנוכחי ,יש הזדמנות פז לישראל שאינה מדוברת כמעט בכלל.
אם נעבור אחת אחת על רוב מדינות אירופה ועל רוב מדינות ערב, נגלה שכולם מתמודדים עם איום זהה לזה שישראל מתמודדת עימו: האחים המוסלמים והאסלאם הקיצוני, וכי דווקא בסוגיה הזו קיימת תמימות דעים כמעט מוחלטת עם ישראל:
בתוך הבליל הבלתי נגמר של פרטי מידע ושל חדשות, נראה שבניגוד לכל התחזיות נוצר כאן קונצנזוס בינ"ל רחב, המהווה גם מכנה משותף אסטרטגי של אותן מדינות עם ישראל.
זהו בסיס מדיני טוב מאין כמותו ליוזמות ישראליות, שמטרתן לבסס ולהעמיק את הקונצנזוס הזה או לפחות להביאו לקדמת הבמה העולמית, וכבסיס לסדר האזורי החדש שארה"ב מנסה לקדם.
בהקשר הזה, חמאס עזה הוא רק סימפטום נקודתי של בעיה אזורית ועולמית רחבה, שהמלחמה נגדה היא במספר אפיקים, מתוכם בולט הצורך במאמץ משפטי, בדומה למאמץ המשפטי שנעשה בסיום מלחמת העולם השנייה נגד הנאציזם.
באשר לחמאס עצמו:
המתואר לעיל הוא כר נרחב ליוזמה ישראלית מדינית שתשיג שלוש ציפורים במכה אחת:
בעיתוי הנוכחי ובעוד ישראל ממתינה, זהו ה-תחליף למאמץ הצבאי: במקום לשבת על הגדר באורח פאסיבי ולהמתין, על ישראל להתמקד כעת ביזימת מאמץ משפטי עולמי להוצאת חמאס והאחים המוסלמים אל מחוץ לחוק הבינ"ל. זה אפשרי ומעטות המדינות שיהיו להן טיעונים עניינים שלא להצטרף ליוזמה (למעט טורקיה וקטאר התומכות בחמאס ובאחים).
הצעדים הפרקטיים שאותם יש לנקוט הם סוג של "העתק הדבק" של המודל המשפטי לאחר מלחמת העולם השנייה ביחס לנאציזם, שאמור לכלול תהליך משפטי בינ"ל של הוצאה אל מחוץ לחוק ובמקביל להתחיל וליזום משפטי ראווה (בדומה למשפטי נירנברג) נגד מחבלי הנוחבה הכלואים בישראל ונגד בכירי חמאס חו"ל (גם בהיעדרם).
לבד מהרווחים שהמאמץ המשפטי היזום וחובק העולם הזה יביא, הוא גם זה שיבטיח שכל שיקום של חמאס (ואולי גם האחים המוסלמים) לא יזכה ללגיטימציה בעתיד, כך שבעצם יבטיח שההכרעה הצבאית תתורגם גם להכרעה מדינית-אסטרטגית.
נכון יהיה להקים לאלתר צוות מיוחד ורחב לנושא שיכלול מומחי משפט, ביטחון, הסברה ופסיכולוגיית המונים בשיתוף פעולה עם ארה"ב, שיובילו את המאבק העולמי בחמאס ובאחים המוסלמים, עד להוצאתם (לפחות חמאס) אל מחוץ לחוק הבינ"ל, בדומה לתהליכים דומים בתום מלחמת העולם השנייה.
התרעות פיקוד העורף