ערב המלחמה, כשמפלס הטרור ביהודה ושומרון הלך ועלה, והתמיכה הביטחונית הממשלתית התעכבה, החלטנו להשקיע מתקציב המועצה השוטף מיליוני שקלים לצורכי הגנה ומיגון. עם תחילת המלחמה עיבינו את כיתות הכוננות, רכשנו אמצעי לחימה והקמנו מערכות התרעה.
בפועל, היו אלה פתרונות פלסטר שלא נולדו מתפיסה אסטרטגית ביטחונית ברורה, אלא מתוך רצון להפחית ולו במעט את מוטיבציית השיא שפשתה בקרב בכירים בהנהגת הרשות הפלסטינית, כפי שג'יבריל רג'וב, שנחשב לקול המתון בהנהגה הפלסטינית, אמר: "ההתפרצות הייתה חלק ממלחמת ההגנה הפלסטינית, וההתפרצות הבאה תתרחש בגדה".
כפי שמוכיח המתרחש בימים אלה בזירה העזתית, הסיכוי שהסכמי הפסקת האש יחזיקו מעמד שואף לאפס, כשהמטרה הנשגבת של האויב עודנה השמדת יהודים. לכן נהיר לכל שכל הסכם הפסקת אש בחסות אמריקאית, בשיתוף מדינות שכנות ובראשן קטאר, טורקיה ומצרים, העוינות לישראל, נועד לכישלון חרוץ.
הסכם ברוח הסכם הפסקת האש הנוכחי ישמש כ”תהדייה” שתנוצל על ידי ארגוני הטרור להתחמשות, לתכנון מחדש ולחיזוק המאחזים לקראת הסבב הבא. לכן, כשמסתכלים על מפת הפיגועים שסוכלו ביהודה ושומרון בשנה החולפת, המסקנה המיידית היא שלא נוכל עוד להרשות לעצמנו לסמוך על הנס.
פעולות הסיכול היזומות הרבות שצה”ל ושב”כ מבצעים בשטח עדיין אינן מצליחות להדביק את קצב ההתארגנות וההתעצמות של ארגוני הטרור, שנהנים מתשתית פוליטית ומגב כלכלי מצד איראן ומדינות נוספות.
הרשות הפלסטינית הרצחנית, שמרוחקת שני קילומטרים בלבד מבית אל, מפעילה מנגנון ממשלתי שכל הווייתו מושתתת על תרבות של רצח ושנאת יהודים. בכיריה מממנים, מתמרצים ומאמנים טרור, בדיוק כפי שעשה חמאס בעזה בשנים שלפני הטבח בעוטף. מי שמתעלם מזהות האינטרסים בין הרשות לחמאס מזרז במו ידיו את טבח 7 באוקטובר הבא, הפעם בלב מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף