במקום זה הממשלה הזאת בחרה לנהל מלחמה אין סופית עד ל"ניצחון המוחלט", עד ה"חמאסניק האחרון", ולהכריז שוב ושוב כי "אנחנו פסע מניצחון". ניצחון שכמובן לא הגיע, גם אחרי כיבוש ציר פילדלפי ורפיח. זאת כשלאורך השנתיים של המלחמה תמרנו ברצועת עזה בין שלוש לחמש אוגדות במחיר דמים כבד מנשוא.
כך, לאחר שנתיים של מלחמה ללא תכלית, במקום ניצחון מוחלט קיבלנו כישלון מוחלט. הכישלון הזה הביא לפיקוח אמריקאי צמוד. נכון, בזכותו קיבלנו בחזרה את החטופים החיים וכמחצית מהחללים עד עתה. אולם המחיר הוא שישראל איבדה את עצמאותה ואת החופש המוחלט לפעול להגנתה - שני יסודות קיום עקרוניים שעליהם שמרו כאן בקנאות לאורך 77 שנות קיומה של המדינה.
בממשלה הזאת ימשיכו לספר לנו שהכול מתואם עם האמריקאים. זאת כשברור לכול שממשלת ישראל הכניסה במו ידיה הימניות והכושלות את מדינת ישראל למלכוד הזה. מלכוד שמונע ממנה ליהנות מחופש פעולה מול חמאס, בדיוק כפי שטענו אותם פרשנים "תבוסתנים" - כמעט מהיום הראשון למלחמה.
שטויות במיץ. עם סינוואר, בלי סינוואר, נותרנו עם חמאס שמתחמש מחדש, מגייס אלפי צעירים עזתים ומחדש את שליטתו ברצועה לנגד עינינו. במקביל, בכל שעה שחולפת אנחנו מאבדים את השליטה שלנו ברצועה. תחת עיניו הפקוחות ושליטתו של טראמפ, עזה הופכת למרקם חדש ולא ברור שיכלול אוסף של כוחות, עמים ובעיקר אינטרסים. כשמנגד עומדת ישראל - בלי שליטה ויכולת השפעה.
אילו רק הייתה כאן ממשלה פרגמטית וחכמה, נקייה מחלומות משיחיים ומשיקולים פוליטים ציניים, כל זה היה נמנע - והיינו היום במציאות שונה, טובה ובטוחה הרבה יותר.
התרעות פיקוד העורף