ככה נראה התקף מתמשך של פרנויה פתולוגית שמנוהלת על ידי ישות שאיבדה את העשתונות, את הבלמים - אבל לא את יצר ההישרדות הבלתי נשלט. זהו ביבי במיטבו. כלומר במרעו. יש שיטה בשיגעון שלו והיא לא חדשה, רק משתכללת ככל שהרשת שהוא עצמו טווה סוגרת עליו.
חנינה? למי? לאדם שגרם למלחמות מיותרות ולערעור יסודות מדינתו? מכתב החנינה של שרי הליכוד הוא גזלייטינג שקורץ חנינה תמורת היעלמות מהחיים הפוליטיים, וזה ממש מוזר.
בינתיים נתניהו מבצע תרגיל מלקחיים נוסף לצורך הזדכות על הטבח וחתימה על ה"ניצחון" המפוברק. זרוע אחת היא קמפיין התנערות מאחריותו באמצעות הטלת האשמה על בכירי מערכת הביטחון והדחת המעורבים הראשיים, בסיוע שליטה בנרטיב.
הבעיה של הטקטיקה הזו שהיא משאירה את ביבי כמטרה יחידה בדינמיקה של חשבון נפש קולקטיבי. כבר כיום מתנהל נגדו קמפיין ציבורי ותקשורתי ברמה של ציד אדם, כשהוא על תקן עבריין נמלט והיחיד שלא שילם את חובו לחברה.
המענה של נתניהו הוא הזרוע השנייה של תרגיל המלקחיים השני: קמפיין הניצחונות "שלו" מול מערכת הביטחון שפישלה בכל שלב של הלחימה, וזאת כבר חתיכת חוצפה: כל אדם שאיננו חירש, עיוור וביביסט מבין שאיראן יצאה מהתקיפה עם פצצה מתקתקת, חימוש מתחדש וחבירה לרוסיה ולסין. חיזבאללה מנהל מול נשיא לבנון דיון על הסדר מעמדת כוח של רוב שיעי, וסוריה הופכת להיות נדבך מערבי בחסות טורקיה.
מדינת וסאלים
לכאורה, כוח אבנים כוחו של נתניהו, שרוקד בכל חתונה שמאיימת עליו, מתנדנד, ועדיין עומד על רגליו. למעשה זה לא ביבי נגד כולם. זהו משחק קבוצתי של ביבי ומאגר תומכיו. במשך שנים הכין נתניהו את הקבוצות שתלויות בו ללוחמת ההישרדות שלו ושלהם. כולל הממשלה על כל זרועותיה הגלויות והתמנוניות.
לכאורה, לפחות בטמפרטורה של הצהרות רהב לוחמניות, נתניהו היה אמור להיות הקליינט הקשה ביותר. למעשה היה הכנוע ביותר מכל ראשי הממשלה. ב-1998 חתם בלחץ קלינטון בוואי פלנטיישן על נסיגה מחלקים בגדה ומסר את חברון לרשות הפלסטינית.