מה שראינו בבית המשפט העליון - מחזה מביש של אכיפה בררנית בוטה | חיים רמון

בדיון שהתקיים אתמול בבג"ץ שאל השופט עופר גרוסקופף האם "גם לגבי משתמטים לא חרדים יש מדיניות רכה ומנסים להגיע להבנות?", לשמע הדברים האלו אחזה בי תדהמה

חיים רמון צילום: אריאל בשור
חרדים התפרצו לדיון בבג"ץ על חוק הגיוס | צילום: הרשות השופטת

בהתאם לחוק, לפסיקה ולעיקרון השוויון, כל האזרחים הישראלים בני ה-18, לרבות ערביי ישראל, חייבים בשירות צבאי על פי חוק (ויש לציין שהמלש"בים הערבים רבים הרבה יותר מאשר המשל"בים החרדים - בכל מחזור של בני 18, יש כ-11 אלף צעירים חרדים, וכ-20 אלף צעירים ערבים).

לפיכך, העובדה שחמשת שופטי בית המשפט העליון דנו אתמול רק בגיוס חרדים ולא הבהירו הבהר היטב שעל צה"ל והממשלה חלה חובה משפטית מכוח חוק שירות ביטחון לגייס לאלתר לשירות צבאי גם את כל הצעירים החייבים בשירות על פי חוק מקרב ערביי ישראל הייתה מצערת מאוד. שופטי בית המשפט העליון רמסו ברגל גסה את פסק הדין שלהם ואם מה שהיה אתמול בדיון בבג"ץ זו לא אכיפה בררנית, אני לא יודע מה זו אכיפה בררנית.

בג''ץ חוק הגיוס
בג''ץ חוק הגיוס | צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

מצער לא פחות היה להיווכח כיצד אף אחד בפרקליטות המדינה ובאמצעי התקשורת לא הזכיר אפילו במילה שבית המשפט העליון מתייחסים לערבים כאזרחים שקופים שהחוק והמשפט אינם חלים עליהם.

השופטים שישבו אתמול בדין כנראה שכחו שפסק דין הגיוס גם קבע כי "חובתה של הרשות המינהלית להפעיל את שיקול דעתה באופן שוויוני... מתוך התייחסות שוויונית לכל יוצא צבא כהגדרתו בחוק [לרבות ערביי ישראל, ח. ר.]... הפרת עיקרון השוויון בהקשר זה תעלה כדי אכיפה סלקטיבית".

מה שראינו אפוא אתמול בדיון בבית המשפט העליון היה מחזה מביש שבו חמישה שופטים נקטו באכיפה בררנית בוטה וזאת למרות שכל אחד ואחד מהם חתם על פסק הדין שבו נקבע כי התנהלות כגון זו מהווה "אכיפה סלקטיבית פסולה, והיא מגלמת פגיעה קשה בשלטון החוק, ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק".

חרדים התפרצו לדיון בבג''ץ על חוק הגיוס
חרדים התפרצו לדיון בבג''ץ על חוק הגיוס | צילום: צילום מסך לפי סעיף 27א

לאור הכישלון החרוץ והמתמשך של המאמצים לגייס חרדים ולנוכח האכיפה הבררנית שמתמקדת בסנקציות נגד חרדים אבל לא נגד ערביי ישראל ושאר קבוצות שאינן מגויסות, אני חוזר ומציע לממשלה ולכל המפלגות בקואליציה ובאופוזיציה לפעול למציאת פתרון "מחוץ לקופסא".

הכנסת תקבע בחוק שירות בטחון פטור מלא על בסיס טעמים דתיים או לאומיים או מצפוניים. פטור זה יינתן במסגרת תהליך הגיוס שבו ישתתפו כל אזרחי ישראל ללא יוצא מן הכלל - כלומר, צווי גיוס יישלחו לכל הצעירים בישראל עם הגיעם לגיל גיוס.

את הפטור אפשר יהיה לקבל בלשכת הגיוס כבר בגיל 18 (וכידוע, בחוק שירות בטחון כבר יש פטור מטעמי הכרה דתית לצעירות בנות 18 - פטור שנקבע בחוק מאז 1949, ובג"ץ לא ערער על כך מעולם). בדרך זו, חרדים, ערבים וגם יהודים חילונים שאינם מסוגלים להתגייס בשל אחד מהטעמים האלו, יוכלו לקבל פטור חוקי ומוסדר.

כוחות צה''ל ברצועת עזה
כוחות צה''ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה''ל

במקביל, כל מי שמקבל פטור משירות צבאי ומשירות לאומי - חרדי, ערבי ויהודי חילוני - לא יקבל שום קצבאות קיום מהמדינה וכך ייקבע במפורש בחקיקה. לא תהיה יותר העברה של כספים לישיבות ולכוללים עבור קצבאות קיום לצעירים החרדים שלומדים בהן ולא יינתנו שום כספים ייעודיים אחרים לצעירים חרדים שאינם משרתים.

הכסף שהמדינה תחסוך מהפסקת תשלום קצבאות קיום לתלמידי ישיבות (יותר מ-2 מיליארד שקלים בשנה), יועבר לתשלום משכורת ממוצעת (כ-14,800 שקלים) לחיילים בשנה השלישית לשירותם.

תוצאה חיובית אחת של מתן פטור בדרך זו תהיה שחרורם של החרדים מעול הממסד החרדי. צעירים חרדים לא יהיו תלויים יותר בראשי ישיבות כדי לקבל דחיות שירות עד הפטור בגיל 26, ויוכלו לעזוב את הישיבה כבר בגיל 18 כדי לצאת לעבוד וללמוד. אגב, אני מעריך שהשילוב בין העדר כפייה בגיוס לבין תשלום שכר משמעותי למשרתים בשנה השלישית, יביא לכך שהרבה יותר חרדים וערבים יתגייסו.

ישיבה בירושלים
ישיבה בירושלים | צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90

תוצאה חיובית נוספת של יצירת מסלול פטור חוקי, תהיה היעלמותה של תעשיית הפטורים הנפשיים המזויפים. בשנת 2022, 5,000 מלש"בים קיבלו פטור נפשי - 6.5% מכלל מחזור הגיוס לגברים - ומאחר שמשרד הבריאות טרם התריע על מגפה של תחלואת נפש בקרב צעירי ישראל ברור שרבים מקרב מקבלי הפטור הזה מתחזים לפגועי נפש.

הצבא מודע לתופעה זו אבל מתקשה להתמודד עימה. עם מתן אפשרות לקבל פטור חוקי על בסיס טעמים מצפוניים,  צעירים שבוחרים להתחזות לפגועי נפש לא יצטרכו לעשות זאת יותר, והתופעה המבישה הזו תיעלם מהעולם. הגיע הזמן להיות יותר חכמים גם אם פחות צודקים.

תגיות:
צה"ל
/
גיוס חרדים
/
בית המשפט העליון
/
בג"צ
/
ערבים
/
עופר גרוסקופף
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף