מעורבותה הממושכת בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמאבק של ישראל בחמאס, כמו גם בתהליכי המשא ומתן ושיקום המערכת הפלסטינית - לרבות שליחת צוות סיוע באיתור החטופים החללים והחזרת השליטה האזרחית של הרשות הפלסטינית בעזה - מהווה עבורה הזדמנות אסטרטגית לביסוס מעמדה הגיאופוליטי.
חרף האתגרים והלחצים הכבדים מבית ומחוץ, תהליך השיקום צפוי לשפר את תדמיתה והשפעתה של מצרים בעולם המוסלמי, במיוחד במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA).
מעורבותה אף צפויה לתרום לשמירה על ביטחונה הלאומי, להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהניב "דיבידינדים" אסטרטגיים משמעותיים - מדיניים, ביטחוניים וכלכליים - שיסייעו לה להתמודד עם מצוקותיה הכלכליות-חברתיות.
כל אלה יחזקו את התמיכה והלגיטימציה הבינלאומיות של ממשלת א-סיסי ויבססו את מעמדה של מצרים כמעצמה אזורית מובילה, בין השאר מול טורקיה, איראן ונסיכויות המפרץ. בראייה כוללת, מאמציה המדיניים והדיפלומטיים של קהיר לקידום שיקום רצועת עזה טומנים בחובם השלכות גיאופוליטיות וכלכליות מרחיקות לכת.
מצרים, הכלכלה השנייה בגודלה באפריקה (עם תמ"ג של 347.34 מיליארד דולר ותחזית צמיחה של 4.5% לשנת 2025 לפי קרן המטבע הבינלאומית), מונה כיום כ-118 מיליון תושבים ומהווה שער כניסה אסטרטגי לאפריקה ולמזרח התיכון. מעורבותה בתהליך השיקום צפויה להניב לה רווחים כספיים ניכרים והזדמנויות כלכליות מגוונות הן בטווח הקצר והן, ואולי בעיקר, בטווח הארוך.
ייצוב הרצועה, שמירה על הפסקת אש והפסקת הירי מצד החות'ים במרחב הים האדום עשויים להוביל לפתיחה מחודשת של נתיבי השיט בתעלת סואץ, לשיפור הביטחון בגבול סיני ולחיזוק הכלכלה המצרית.
על פי הערכות הבנק העולמי והאו"ם, עלות השיקום בעשור הקרוב תעמוד על כ-53 מיליארד דולר ותיצור ביקוש רחב לשירותים, לסחורות ולהקמת תשתיות. תהליך זה עשוי לייצר מרחב עצום של הזדמנויות עסקיות לחברות מצריות, ישראליות וגורמים עסקיים נוספים ברחבי המזה"ת והמפרץ.
לצד עסקת הגז הישראלית-מצרית בשווי של 35 מיליארד דולר שנחתמה לאחרונה ושמשמשת עוגן כלכלי ואנרגטי משמעותי, צפויים פרויקטים נוספים בתחומי הבנייה, האנרגיה, המים והתקשורת להעסיק חברות מצריות ולהזרים הון זר לכלכלה המקומית.
שדרוג שיתופי הפעולה הדיפלומטיים והכלכליים של מצרים עם ארה"ב, מדינות אירופה, האו"ם והבנק העולמי, לצד מעורבותן של נסיכויות המפרץ בהובלת איחוד האמירויות, סעודיה וקטאר, צפויים להוביל לגל השקעות של מיליארדי דולרים בהקמת תשתיות קריטיות. השקעות אלה יתרמו להעלאת שיעור התעסוקה ולהאצת הצמיחה הכלכלית.
בנוסף, חברות סיניות ואסייתיות בתחומי האנרגיה, הפיננסים והתשתיות צפויות לקחת חלק חשוב בתהליך השיקום, במיוחד על רקע הצטרפותה של מצרים למיזם "החגורה והדרך" (BRI) ולפורום ה-BRICS.
מעורבותה העמוקה בפרויקטים רחבי היקף עשויה לתרום משמעותית להפחתת החוב החיצוני שלה, העומד כיום על כ-152 מיליארד דולר - חוב שנגרם, בין היתר, בשל ירידה של כ-60% בהכנסות מתעלת סואץ מאז שנת 2023.
בנוסף, היא צפויה לחזק את יציבותה הפיננסית של המדינה, במיוחד נוכח תלותה הרבה בהלוואות מהבנק העולמי וה-IMF, וכן בסיוע חוץ, בעיקר מצד נסיכויות המפרץ, שהיקפו המצטבר מאז 2024 עלה על 60 מיליארד דולר. היקף הסיוע השנתי הכולל מצד ארה"ב נאמד ב-2.1 מיליארד דולר, מתוכם 1.3 מיליארד דולר מהווים סיוע צבאי.
הצלחת שיקום רצועת עזה עשויה להפוך את מצרים ליעד אטרקטיבי להשקעות בינלאומיות ולשיתופי פעולה אזוריים, כדוגמת יוזמת "הלבנט החדש" לקידום קשרי סחר בינה לבין עיראק וירדן.
מהלך זה צפוי לחזק את כוחה הכלכלי ולשדרג את מעמדה בזירה הבינלאומית. השפעתם המצרפית של כל אלה עשויה להקרין גם על זירות נוספות - כדוגמת לוב, סודן ואתיופיה - ולהעניק לממשלת א-סיסי קרדיט מדיני חשוב מול שחקנים מרכזיים בזירה הגלובלית ובהם ארה"ב, מדינות המפרץ, האיחוד האירופי, רוסיה וסין.
על רקע ההתפתחויות המהירות במזה"ת, מסתמן שינוי מהותי בגישתה של ארה"ב כלפי מצרים. העמקת מעורבותה הכלכלית של וושינגטון עם קהיר נושאת עימה משקל גיאו-אסטרטגי משמעותי.
הסחר הבילטרלי, שהגיע ל-12.4 מיליארד דולר בשנת 2024, ומיקומה האסטרטגי בצומת שבין הים התיכון לים האדום, תוך שליטה על תעלת סואץ, מעניקים לה פוטנציאל רב להרחיב את שיתופי הפעולה במיוחד בתחומי האנרגיה הירוקה, התשתיות והטכנולוגיה.
מנקודת מבט אמריקאית, מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך ברצועת עזה ובסכסוכים אזוריים כגון לוב וסודן, לצד מאבקה בטרור, מקנים לה מעמד גיאופוליטי ומנהיגותי חשוב - הן כגורם מייצב בזירה האזורית והן כיעד מוביל להשקעות אמריקאיות, בעיקר בתחום האנרגיה המתחדשת. דוגמה לכך היא פרויקט Hawerat להקמת תחנות כוח מבוססות טורבינות גז בהשקעה של כ-1.25 מיליארד דולר.
הזרמת ההון הזר וקידום פרויקטים של חדשנות טכנולוגית ובינה מלאכותית במגוון תעשיות תורמים לחיזוק היציבות הפוליטית, הכלכלית והאנרגטית של מצרים, להרחבת מקורות הכנסתה ולהגברת כושר הייצור והיצוא שלה. במקביל, תמיכתם של תאגידים אמריקאיים כמו Chevron ו-Apache בפיתוח מגזר הנפט, לרבות שיפור היעילות הטכנולוגית, הקמת פרויקטי תשתיות חדשים והנחת צינורות גז טבעי נוזלי (LNG) - מחזקת את דימויה ומעמדה האסטרטגי של מצרים. כל אלה הופכים אותה למרכז אנרגטי (Hub) אזורי ולשותפה מרכזית בפורום הגז של מזרח הים התיכון.
ישראל עוקבת בעניין
הסכמים אלה מדגישים את הפוטנציאל של מצרים לשמש שוק גז חלופי עבור מדינות אירופה, תוך הפחתת תלותן בגז הרוסי, מה שמעצים עוד יותר את חשיבותה האסטרטגית בזירה האנרגטית ובמערך האספקה הבין-יבשתי.
עם זאת, עבור ישראל מדובר באתגר גיאופוליטי, ביטחוני וכלכלי מורכב לצד הזדמנות רחבה. התעצמותה האנרגטית של מצרים עלולה לצמצם את יתרונה היחסי של ישראל בשוק הגז האזורי ולפגוע בעצמאותה האנרגטית בטווח הארוך, במיוחד לנוכח חוסר היציבות הביטחונית במזה"ת.
מנגד, ההסכמים האנרגטיים ממחישים את חשיבותו של שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות למרות המתיחות הפוליטית הממושכת ביניהן, ומספקים לישראל הכנסות משמעותיות תוך חיזוק תלותה של מצרים בה כשותפה כלכלית ומדינית.
כמו כן, חיזוק והרחבת הקשרים הבילטרליים והאזוריים, תוך שימור היציבות הביטחונית באזור ושיקום רצועת עזה, צפויים להוביל להרחבת היצוא הישראלי, להפחתת עלויות הביטחון ולחיזוק האמון של משקיעים זרים בישראל.
לפיכך, הצלחתה של ישראל תלויה ביכולתה למנף את מיקומה האסטרטגי, משאביה הכלכלים-אנרגטיים והידע הטכנולוגי המתקדם שלה, תוך קידום דיאלוג אסטרטגי עם מצרים ושותפות אזוריות נוספות. כל אלה עשויים להניח יסודות ליציבות ושגשוג משותף ביום שאחרי סיום המלחמה ברצועת עזה, ולהבטיח את מעמדה הביטחוני והכלכלי של ישראל כאחת השחקניות המרכזיות המעצבות את מפת המזרח התיכון.
התרעות פיקוד העורף