ביום ראשון השבוע, בין 16:00 אחר הצהריים ל־19:00 בערב, עברה מכונת הרעל גלגול נוסף. היא הפכה ממכונה למפלצת. כל מי שראה מה התחולל ברשתות החברתיות וגם בערוצי התקשורת שפשף את עיניו כלא מאמין: היש עוד תחתית שאליה אפשר להגיע?
אחרי האסון הגדול של 7 באוקטובר, לרגע היה נדמה שהטירוף נרגע קמעה, אבל גם במהלך המלחמה, וביתר שאת מיד עם סיומה, סיום שהנשיא טראמפ כפה על נתניהו, פתחה שוב ממשלת נתניהו בבליץ רודני, בניסיון להפוך את ישראל לדיקטטורה. הרעיון הישן ואפילו הלגיטימי בחלקו של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שב ועלה, אלא שכרגיל בסביבת נתניהו, עוות לחלוטין ונועד למעשה להשתלטות על מערכת המשפט. ההצעה הזו כוללת את ביטול חוות הדעת המחייבת של היועץ המשפטי לממשלה, וקובעת כי שר המשפטים, הוא ולא אחר, ימנה את התובע הכללי. לא צריך לנחש מהם הכישורים שיידרשו מהתובע הכללי, אם יינתן ללוין מבוקשו.
גם המלחמה בתקשורת נמשכת, והשר שלמה קרעי, בתואנה של דאגה לצרכנים, מקדם את החוק הדרקוני להשתלטות מלאה על התקשורת בישראל. נראה שהחבורה הזו אינה מסתפקת בשני ערוצי תעמולה בטלוויזיה, בתחנת רדיו ובשופרות אינספור שמפיצים רעל בכל כלי תקשורת במדינה, כמעט, באין מפריע. למעשה, אין יום שבו לא מפריחה הממשלה לחלל האוויר עוד הצעה רודנית, עוד קונספירציה מרושעת, עוד תרעלה, והעדר הביביסטי בולע הכל בשקיקה. העדר הזה לא יתעורר עד שיבין שחירותו נשללה ושמנהיגו העליון רק השתמש בו, וזרק.
ובינתיים, כל מי שעמד בראש הגופים הביטחוניים בעת המלחמה הודח, חוץ מאחד, שנכשל כישלון מוחלט בביטחון, ולא רק שלא לקח אחריות, אלא האשים כל גורם אפשרי במחדל 7 באוקטובר. וכך, במקום שהממשלה הרעה הזו תדאג להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, היא עוסקת בוקר וערב בהפיכה משטרית. כפי שכבר כתבתי, ממשלת נתניהו פועלת בדיוק לפי ספר ההפעלה של הפופוליזם הרודני, וכמו בהונגריה, טורקיה ופולין היא מנסה לרסק את הדמוקרטיה וליטול את חירות האזרחים.
הרי כולם יודעים שיש מקום לתיקונים במערכת המשפט, כמו גם ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, ושיש מקום לחדד את ההפרדה הבריאה ביניהן ולחוקק סוף־סוף את חוק יסוד החקיקה. אבל לא בזה מעוניינת ממשלת נתניהו. מה שנדרש הוא תיקון, ולא שינוי כללי המשחק וחיסול הדמוקרטיה. נתניהו, לוין וחבורתם לא באו לתקן. הם באו להחריב.