בגל החדשות האחרונות אני חושב על הדרוזים אשר בהר הדרוזים בסוריה. ג'בל דרוז. אנחנו מנסים להגן עליהם. אנחנו לא יכולים להגן על כל האנשים החיים במזרח התיכון, אבל הדרוזים שבסוריה זוכים לאיזושהי משענת זכויות אדם מכיוון המדינה שלנו.
מה שכתבתי כאן עד עתה הוא הקדמה לשיר לא מוכר לישראלים, למיטב ידיעתי. שיר אשר מרים ילן־שטקליס אהבה מספיק וייחסה לו חשיבות מספיקה, ולכן היא תרגמה וכללה אותו בספר “חיים ומילים".
את השיר שאביא כאן, שיר שהיא החליטה לתרגם מערבית דרוזית, מכירים פחות. הנה הוא כאן, לידידינו הדרוזים, באהבה.
לפני שאמשיך לספר איך הגעתי לשם, כנראה בהתערבות כישוף של השטן או של עוזריו, אתוודה: אני יודע שזה לא יפה ולא מחונך, אבל אני לא מאמין בהעדפה מתקנת ללבנים במוזיקה.
את המוזיקה האמיתית אני משאיר לשחורים. רוב רובה של המוזיקה בת זמננו שאני מעריך היא פרי שירתם של השחורים, ומה שיותר קרוב למקור שממנו ינקו ויונקים אחר כך כולם מוטב. זאת אומרת ספיריצ'ואלס, גוספל, בלוז וכל המשתרשר מהם על ידי אלה ששטן או אולי דווקא מלאך העניק להם את האקס פקטור המיוחד.
והנה, יש אפליקציה כזו, רדיו גָּרְדֶן שמה. ציור של כדור הארץ מופיע על מסך הטלפון ואתה יכול לסובב אותו, להגדיל, ואז יופיעו יבשות, ואחר כך ארצות, ואז ערים. יש נקודות ירוקות, כל אחת מהן תחנת רדיו. אם תלחץ, תשמע רדיו.
מצאתי לי כמה תחנות מועדפות מחוץ לישראל. בעיקר אקטואליה. זהו. יום אחד סיפרתי על כך בהתלהבות ילדותית לאשת נעוריי האהובה, וגם רציתי להראות לה. “בואי תראי", אני מסגביר לה בלהט, “בואי נו, רק רגע, את רואה הנה כדור הארץ, אני מסובב אותו". ואני מגדיל באקראי ומולי שטחים אקראיים, ואני לוחץ סתם.
בום. מוזיקת ספיריצ'ואל רבת־יופי בוקעת מהרדיו. מה קרה? נפלתי על עיירה בשם קלארקסדייל בדלתא של המיסיסיפי, והיישר על תחנת רדיו המשדרת משם. העיירה הזו בדלתא של המיסיסיפי נחשבת לבית היולדות של הבלוז והספיריצ'ואלס. שם נולדה המוזיקה הזו, שם היא נוצרת עד היום, במקום שבו יודעים את סודות בריאתה של המוזיקה הזו. זה המקור של המקור.
מאז אני מאזין מפעם לפעם למה שמשדרים בשידור חי למעגל הפנימי של אנשי עולם המוזיקה השחורה הנפלאה הזו במקום שבו היא נוצרת לקהל המקומי, שמבין מה נוצר. שם התחנה: XRDS.fm
מה? גם אתה מכנה “כולם" את החלק המסוים של הישראלים שמתנגדים לך ופוסלים את התוכניות שלך? הם לא כולם. התבלבלת. אלה שקוראים לעצמם “כולם" ערבבו אותך. צריך לדבר עברית נכון. לא כולם הם “כולם".
חסר נר: הנה עוד הוכחה לכך שאנחנו עם בריא בתוך ריקבון המערב. הסימן לכך הוא שיש אצלנו הרבה יותר ילדים מאשר בארצות המערב המתאבד.
אני רואה את זה בבירור בכל החנויות למוצרי מסיבות. בחנויות האלה תמיד תלויים על ווים נרות בצורת כל הספרות. קח ותרכיב לך את המספר שאתה צריך לעוגת החגיגה. ושמתי לב: באגף נרות יום ההולדת תמיד נגמרו הנרות בצורת הספרה אחת.
פינת השלולית
כך כתבה לפינת השלולית י.ס. (שמה המלא אצלי). “אני צפרדע ולבד בתוך השלולית שלי. צפרדע כבר לא כל כך צעירה, ולבד. לא שלא היו צפרדעים שרצו בי כשהייתי צעירה יותר (עד גיל 30), אבל הייתי צעירה, סתומה ולא הבנתי, וכשכבר הבנתי, היה מאוחר. עכשיו אני צפרדע מתבגרת, מרגישה שקצת מאוחר, וגם הקרקורים שלי לצרכים של חיזור חלשים ובלתי נשמעים כמעט".
תודה שכתבת לי, י.ס. יקרה, באיזשהו מקום ובאיזושהי שלולית רחוקה, או קרובה, יושב לו צפרדע שקוע במים עכורים. זה הוא צפרדע שמתגעגע לפגוש יום אחד נסיכה בדיוק כמוך. אותך. הוא חולם שיוכל להגיע לרגע שבו הוא יצליח לגרום לנסיכה להעניק לו את נשיקת הפוףףף. ויקרה הקסם.
הבעיה היחידה, הבעיה העתיקה ביותר בכל שלוליות העולם, היא איך לעשות שהנסיכה הזאת המיוחדת והצפרדע הזה המיוחד ייפגשו.
התרעות פיקוד העורף