חשוב להדגיש, באופן כללי בחקירות, כשבודקים את הנייד, לפי החוק מותר חיפוש ממוקד בלבד שרלוונטי לפרשה הנחקרת ובכפוף לצווי החיפוש שהוציא שופט. כלומר היקף החיפוש מגודר ומוגבל לפי נושא החקירה.
שיטת הפעולה היא הגדרת מילות חיפוש שרלוונטיות לחקירה, לפיהן מחפשים התכתבויות ובחומר זה ניתן להשתמש כראייה. חריגה ממסגרת הצו אסורה. כלומר, אף אחד לא אמור לחפש במשטרה את תמונותיה האישיות או התכתבויות נוספות ולא רלוונטיות למקרה.
סביר להניח שעקב תפקידה הבכיר של הפצ"רית, הטלפון שלה נושא התכתבויות עם בכירים ביותר בצה"ל ובמערכת המשפט, אך אלו, אם לא רלוונטיות לחקירה לפי צו החיפוש, לא אמורות להיבדק כלל.
לאחרונה גם הסתבר כי השעון החכם של תומר-ירושלמי נמצא בידי המשטרה עם הקוד לפתיחתו, אך ששעון הוא רק שיקוף של הטלפון – כמו לחבר את הנייד לבלוטוס לשמוע מוזיקה אבל המוזיקה שהורדת אינה ברמקול אלא בטלפון - כלומר המידע הגולמי נמצא בנייד, וכעת החוקרים יוכלו לחפש בו את המידע הרלוונטי לפרשה, כמובן במידה והוא נותר שמיש.
אגב, בידי המשטרה יכולת להצליב מידע מחשודים נוספים ידועים בפרשה ומהניידים שלהם בכפוף לצו החיפוש, כך שהם יכלו לנסות להסתדר בלי הנייד של הפצ"רית. אבל בסוף הנייד הוא עוד מכשיר שיכול לסייע לחוקרים בסל הראיות שכבר בידיהם - מחשבים, ניידים נוספים וגרסאות חשודים.
ומבחינת החשד לשיבוש חקירה - הפצ"רית כבר מסובכת כך או אחרת, משום שבלתי סביר שבעת שהיא דרושה לחקירה "נעלם הטלפון שלה בים", ושיבוש זה קל להוכחה מבחינת החוקרים.
התרעות פיקוד העורף