כשחטיפת בני אדם מקבלת גיבוי דיפלומטי - זה הזמן לשנות את הכללים | עו"ד אוריאל לין

העולם מבין היום טוב יותר את המשברים שעלולים להתפתח בעקבות חטיפת אנשים על ידי ארגוני טרור. ישראל צריכה לפעול לתיקון האמנות בנושא

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מחבלי חמאס
מחבלי חמאס | צילום: REUTERS/Ramadan Abed/File Photo
3
גלריה

ארגון הטרור שחטף בני אדם בישראל זוכה למעמד נכבד. העולם כולו מצפה לדברו, מעצמות מנהלות איתו משא ומתן, והוא אף מקבל, כמהלך נורמטיבי, תמורה ממשית וגדולה עבור שחרור החטופים. זהו פרדוקס, אך כזה שאומות העולם אימצו, שכן אין להן דרך יעילה מזו לשחרר חטופים. והמדינה ששילמה את המחיר הגבוה ביותר לארגוני טרור עבור שחרור חטופים היא מדינת ישראל.

מחבלי חמאס ופלסטינים מהרצועה חוגגים עם ג'יפ של צה''ל
מחבלי חמאס ופלסטינים מהרצועה חוגגים עם ג'יפ של צה''ל | צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90

עובדות אלה מצביעות על כך כי לאמיתו של דבר אין גם לישראל כלים של ממש לשחרור חטופים, מלבד מתן תמורה משמעותית מאוד לארגון הטרור שביצע את החטיפה: מחבלים משוחררים לחופשי. בנסיבות אלה, עלינו לחפש דרך לפתרון הבעיה, או לפחות לחלק ממנה, במישור הדיפלומטי ובמסגרת אמנות בינלאומיות.

ואכן, יש שתי אמנות בינלאומיות העוסקות בנושא זה והן חשובות לישראל, ולא רק לה. הראשונה, אמנת האו״ם נגד לקיחת בני ערובה, בתוקף מ־1983, והשנייה, האמנה הבינלאומית להגבלת המימון של ארגוני טרור (CFT), שאומצה על ידי האומות המאוחדות ב־1999.

אמנות אלה אינן מבוצעות כלשונן, ועיון בתוכנן מעיד על כמה חולשות בולטות. לדוגמה, האמנה נגד חטיפת אנשים אינה חלה במקרה של סכסוך מזוין בין שתי מדינות. האם בין חמאס (שאינו מדינה) ובין ישראל היה סכסוך מזוין לפני 7 באוקטובר? ניתן לומר שכן.

אופקים אחרי שבעה באוקטובר
אופקים אחרי שבעה באוקטובר | צילום: מישל אמזלג

אמנה זו גם אינה חלה על פעולות שנעשו בתוך המדינה. אם החטיפה התבצעה במדינה שבה מצוי ארגון הטרור, האמנה אינה תקפה. וזו שגיאה נוספת. המטרה צריכה להיות ממוקדת בפגיעה בארגון הטרור. לעיתים קרובות, למשל בניגריה, ארגון הטרור חוטף כיתות תלמידים שלמות בתוך מדינתו שלו.

במשפטי טוקיו משנת 1948 כנגד מנהיגות יפן במלחמת העולם השנייה נקבע כי מנהיגי מדינה המבצעים מעשי זוועה בתושבי מדינתם יורשעו על פי הדין הבינלאומי בפשעים נגד האנושות. היה ברור כי בגין פשיעה נגד האנושות יש להעניש על פי הדין הבינלאומי, אפילו בוצעו העבירות בתוככי המדינה עצמה ולאו דווקא מול אוכלוסייה של מדינות זרות.

בתיקון אמנות אלה צריך לשאוף לכך שכל מימון לארגוני טרור ייפסק, וכי מנהיגים של ארגוני טרור שביצעו מעשה חטיפה ייאסרו בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה. העולם מבין היום טוב יותר את המשברים שעלולים להתפתח בעקבות חטיפת אנשים על ידי ארגוני טרור.

רצוי מאוד כי לאחר לימוד מעמיק של שתי אמנות אלה, והחלטות שיתקבלו בנושא, מדינת ישראל תפתח, באמצעות משרדי החוץ והמשפטים, במהלך לגיוס אומות העולם למאבק משותף ואפקטיבי נגד חטיפת אנשים על ידי ארגוני טרור. צעד זה אינו חסר סיכוי, והיוזמה צריכה לצאת מישראל.

תגיות:
חטיפה
/
שבי
/
יחיא סינוואר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף