האם תוכנית טראמפ הייתה באמת סוס טרויאני? נראה כי העניין המחשיד בה ביותר הוא העובדה שהתוכנית עוצבה באופן שעשוי לפתות ישראלים. לישראל יש חולשה ליזמות, ונטייה להאמין שפיתוח כלכלי יביא שלום. העסקה נושאת עימה, לכאורה, בשורה של שגשוג כלכלי.
לישראלים יש גם חולשה לתנ”ך ולהיסטוריה הלאומית, והתוכנית מאשררת את מקומה ההיסטורי־תנ”כי של ארץ ישראל כארץ מעבר בין מזרח למערב. לפי התוכנית, יורחבו הסכמי אברהם וישראל תחזור לתפקידה ההיסטורי. אבל נראה כי הפיתוי הגדול ביותר לאימוץ העסקה על ידי ישראל היה בעובדה שהתוכנית הבטיחה להחזיר סוף־סוף אל חיקה של ישראל את החטופים – חולשתה הגדולה ביותר – ולהכריז על ניצחונה במלחמה.
אלא שמיום ליום מתבהרים הסיכונים האדירים שבעסקה. ראשית, היא מייצגת נסיגה מנטלית של הימין הישראלי. הרי מהצד הימני של המפה הפוליטית אנחנו שומעים שהסכמים כהסכם אוסלו לא יחזרו עוד לעולם, ושישראל התבגרה. והנה, נראה כי ממשלה בשליטת הימין חתמה על הסכם ששותפים לו קטאר, שהיא וחמאס, כך אמרו לנו, חד המה, וטורקיה, שמארחת את חמאס ושביטלה הסכמי סחר עם ישראל.
את קטאר הפכה העסקה לשושבינה מרכזית של סדר חדש במזרח התיכון, ולטורקיה היא נותנה אחיזה באדמות “סוריה הדרומית”, שאליהן ארדואן לוטש עיניים. ועוד לא דיברנו על הפלסטינים, שהתוכנית רואה בהם שותפים לשליטה בעזה בסוף הדרך. האם כל מה שהניע את עמדות הימין עד להסכם הפך לא רלוונטי בן לילה?
אגב, גם בטרויה לא כולם הסכימו להכניס את הסוס אל בין החומות. הנסיכה־נביאה קסנדרה התנבאה שהסוס יביא את קיצה של טרויה, אבל האלים קיללו אותה בכך שבני האדם לא ישעו לנבואותיה, ואילו הנביא הרשמי של טרויה, לאוקון, הזהיר את אנשי העיר מ"יוונים (אויבים) נושאי מתנות", אך נראה שתשוקתם של הטרויאנים להאמין שהמלחמה הסתיימה בניצחונם ולאמץ את הסוס היפהפה כסמל לכך הייתה גדולה יותר.
ובישראל, הסוס כבר בפנים, אבל עדיין ניתן למנוע את יציאת הלוחמים מבטנו. יש להכריז על ההפרות של חמאס כעל הפרות מהותיות ולהשהות את ההסכם. האמריקאים מעוניינים בהסכם יותר מאיתנו. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות ממהלך כזה הוא שנקבל הסכם בתנאים טובים יותר.
התרעות פיקוד העורף