מו"מ נפרד? הצבת תנאים תמורת הדר גולדין - עסקה חדשה ששוברת את גבולות ההרתעה

אם חמאס יציב דרישות תמורת מסירת החלל החטוף סגן הדר גולדין - מדינת ישראל תעמוד מול הצעת עסקה חדשה ששוברת את כללי ההסדר שהוצג ולא פחות גרוע - ששוברת את גבולות ההרתעה

אנה ברסקי צילום: פרטי
משפחת גולדין במסיבת עיתונאים, 2017 | צילום: אבשלום ששוני

ראשית, העובדות שבבסיס התרחיש פשוטות, ועדיין מעוררות שאלות כבדות משקל. יש תיעוד שחמאס נכנס למרחב שבאופן מבצעי היה בשליטת כוחותינו, יחד עם נציגי הצלב האדום, וביצע שם פעילות של איתור חללים. זה לא מעשה שיכול להיעשות בסמוך לכוחות אויב ללא רמת תיאום או תכנון אחרת האירוע היה מסתיים במהרה ובירי חי. מכאן עולה השאלה הראשונה: מי נתן את האיתות ואיזו רמת הבנה בין הגורמים התקיימה, מדינית וזאת שבשטח.

הנחת העבודה הפשוטה היא שמהלך כזה לא יכול היה להתבצע ללא הבנה מול הדרג המדיני, או שלפחות בלי רצון עקרוני שהתיאום יתרחש.  לא מדובר בפשלה לוגיסטית, זה סימפטום של מערכת שפועלת תחת אילוצים מדיניים- פוליטיים כבדים: הצורך לשמור על הפסקת אש, ההשלכות הדיפלומטיות של כל מעשה, הלחץ הבינלאומי וראשית כל - הלחץ האמריקאי - ובצד השני - הרצון והצורך של מדינת ישראל להחזיר הביתה את אזרחיה - החיים והחללים כאחד.

העובדה שחמאס יצא מהשטח ובישר שמצא את החלל החטוף, סגן הדר גולדין - יחד עם הפצת סרטונים - היא שיטת פעולה מוכרת: תמרון תקשורתי מחושב שמטרתו להפעיל לחץ ציבורי, מדיני ומבצעי על ישראל. זה כלי שמשרת שתי מטרות במקביל - לשבור את אמון הציבור כלפי ממשלתו ולנסות להמיר נרטיב: אנחנו אלה שמחזיקים במידע, אנחנו אלה שעשויים להחזיר. בפועל - זה גם שיטה למשוך למסחרה פיקוח חיצוני, ולהעמיד תשתית לדרישות נוספות ולמיקוח.

הדר גולדין
הדר גולדין | צילום: באדיבות המשפחה

הגעת הרמטכ״ל לבית משפחת גולדין היא אות לכמה דברים: הכאב הלאומי, ההכרה בכך שמדובר במקרה רגיש במיוחד, אך גם ניסיון להראות שלמרות הכל, יש רצון לעצור את ההידרדרות. אבל מדוע, אם חמאס עבר לשלב ההצהרות והסרטונים, העסקה לא הושלמה באותו יום? למה הדממה נמשכה? קשה שלא להעלות השערה: יש כאן משא ומתן מתגלגל, לחצים מורכבים מבחוץ ומבפנים, והרתעה שמנסה לא ליפול לפרובוקציה המבצעית.

יש לומר: חמאס כבר הוכיח בעבר שהסכמות שעל הנייר אינן חוסמות אותו מלסטור אותן בפועל. הוא תמיד מותח גבולות ואם מתאפשר לו - גם שובר אותן. הדד-ליין למסירת כל החטופים -  72 שעות, נשבר מזמן. זו לא טעות מנהלתית, זו בחירה אסטרטגית של ארגון שרואה בהארכה ובמריחה כלי לחץ והישרדות. לכן המסקנה הברורה היא: אין בסיס לאמון אוטומטי. מי שמחפש הכרעה אמיתית צריך להניח שקריאות ה"אנחנו עומדים בהסכם" עלולות להתברר כריקות - ולבצע התארגנות ותכנון  בהתאם.

מחבלי חמאס
מחבלי חמאס | צילום: רויטרס

ומה עם המהלך המרחיק לכת יותר - הקמת הכוח הרב-לאומי ברצועה? השאלות בעניין הזה אינן תיאורטיות: אם חמאס כבר מצליח לרתום לטובתו גורמים זרים -  בעמדות או בתפקידים - התמונה באזור משתנה לחלוטין. זה אינו רק עניין של סימלי ריבונות; זה משנה את חוקי המשחק הביטחוניים והמדיניים.

ההבהרה מן הצד הישראלי צריכה להיות ברורה: לא נאפשר לכוחות שחולקים ברצונותיהם את הרעיון של פגיעה בישראל להפוך לגורם דומיננטי ברצועה.

תגיות:
חמאס
/
הדר גולדין
/
חללי צה"ל
/
חטופים חללים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף