גלי צה"ל מתנגדת שיסגרו אותה או ישנו אותה. תחנת הרדיו הצבאית היא אנכרוניסטית. כבר שנים לא צמחו בה כישרונות חדשים ולא מגיעה ממנה שום בשורה. הצעקה האחרונה בתחום השמע הגיעה משוק הפודקאסטים, שאותו בכלל כבשו בתי הסכתים פרטיים, חלקם איכותיים, אחרים בידוריים. גלי צה"ל לא באירוע.
לפי הצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה בשבוע שעבר, יהיה אפשר לפתוח ערוצי חדשות נוספים, במקביל לקיימים. כלומר, אפשר להרגיע את המודאגים, בעיקר השמאלנים, שגם לערוץ 14 תוכל לקום תחרות מימין.
לפי ההצעה יבוטלו הרשות השנייה ומועצת הכבלים, שני הגופים שמפקחים על התקשורת. שני הגופים האלה מיותרים, לא רלוונטיים ויש שאומרים אף רקובים, אך בעיקר מציקים לערוצי השידור כשהם מעירים הערות, מעבירים פניות ומשיאים הצעות לתמהילים תוכניים שנראים להם הולמים.
הם רוצים לקבוע מתי וכמה לשדר דרמה. הם מחליטים מהי סוגה עילית ובאיזו שעה יש לסיים מהדורה. הם קובעים עבורנו מה ראוי ומה בזוי. הם פועלים לפי תקנות מדומיינות, ישנות, בלתי תורמות, שמטרתן להצדיק את קיומן של אותן מועצות קומוניסטיות. הם קבעו שדרמה חשובה מקומדיה ושסאטירה עדיפה על אקטואליה.
אבל אנחנו חיים בעולם פוסט-מודרני שונה בתכלית, שבו שולטות הרשתות החברתיות, וכבר אין גבוה ונמוך, יש רק עובד או לא עובד, פופולרי או אזוטרי. בעולם החופשי, כל ערוץ קובע לעצמו מה הוא משדר וכל צופה תבוני מחליט, מתעדף ובוחר.
הצעת החוק מנסה לשדרג את המצב הקיים, עם מבנה רגולטורי טוב יותר ופוליטי פחות. אומנם המועצה החדשה תוכל לקנוס את הערוצים בסכומים גבוהים, אך היא לא תתערב בתוכן, אלא תעניש על פרוצדורה שקשורה לתחרות ופרסום.
הסעיף שהביא לערוצים את הקריז היה סיבת קיומם, ציפור נפשם: הרייטינג. החוק מציע לשנות את שיטת המדידה הקיימת כיום, שמבוססת על מדגם של משפחות שמחזיקות מכשיר ומדווחות מי צופה ומי לא.
זו שיטה עתיקה מימי תחילת הערוץ השני. מדוע לא לחשוב על דרך עדכנית יותר, אולי אפילו רלוונטית למאה שבה אנו חיים? למשל, פרסום המספרים האמיתיים שאוספים הממירים הדיגיטליים - זה רייטינג אמיתי ומהימן. הטכנולוגיה קיימת. מה ייגרע מהעולם אם המידע הנכון והחשוב הזה יהיה חשוף ושקוף?
הצעתו של שר התקשורת תחייב גם את נטפליקס ודיסני להשקיע בהפקה ישראלית, כמו שמדינות אירופיות אחרות חייבו אותן. לא בכדי אנחנו נחשפים כיום לסדרות מתח דניות ולסרטי פשע פולניים, זה נובע מהלחץ שהמדינות האלה הפעילו על ענקיות הסטרימינג ועמדו על כך שמי שמשדר אצלן, גם ישקיע בהן.
באופן פרדוקסלי, חלק ממי שמראיין את קרעי הוכיח את טענותיו כששאל אותו שאלות אינפנטיליות שנובעות מבורות, עצלות או סתם רוע. "שמעתי שאתה תחליט מה הרייטינג" או "הבנתי שתיתן הנחות לערוץ 14" וגם "לפי הרפורמה, אתה תחליט מה ישודר". אם זו הרמה של אנשי תקשורת בנושא שקרוב לליבם, מעניין כמה הם לא מבינים בנושאים באמת חשובים.
התרעות פיקוד העורף