משהו: נו, האם נשאר עוד מישהו שמתנגד לדיקטטורה ועדיין לא מבין כמה נחוצה הרפורמה במערכת המשפט?
הסבר אחד הם פספסו: הפצ״רית זרקה את הטלפון שלה לים כי היא שמעה שמוכרים אייפון 17 באושר עד. בכלל, נראה שכולם קונים עכשיו טלפון נייד באושר עד או בוויקטורי. חוץ ממני, ותשמעו מה קרה לי. לי!
בשבוע שעבר הייתי בכנס אילת לעיתונות. כל מי שנמצא באילת, בכנס לעיתונות, או בכנס עורכי דין, או בכנס צוללנים שמחפשים דג חשמלי שמטעין טלפונים בקרקעית הים, או לא בכנס, הרי משהו מנקר לו במוח, והוא: שצריך לקנות משהו בלי מע"מ. אני, כמובן, מן המתנגדים הגדולים ביותר לשטות הזאת. למרבה הפיתוי ממש בתוך המלון באילת שבו היינו נמצאה גם חנות שמוכרת בלי מע"מ, אבל מה לי ולקשקוש הזה, כשאני בכלל תמיד חושד שאפשר למצוא את הדברים יותר בזול, עם מע"מ ומחוץ לאילת.
בסדר. עובר יום של הכנס ועוד יום של הכנס, ואשת נעוריי האהובה עליי מאוד־מאוד, אומרת לי: “אני חייבת לגלות לך משהו. החלטתי לקנות לך מתנה ולשמור אותה, בהפתעה, כמה חודשים עד יום ההולדת שלך, אבל אני כבר לא יכולה לשמור את זה בהפתעה, כי מסתבר שאני חייבת להתייעץ איתך". ואז היא מגלה שהיא רוצה לקנות לי אייפון חדש. יש לי אייפון. נכון שהוא רק 11, ורק 128 ג'יגה, והוא כל הזמן נסתם מרוב צילומים, ורק קבוצת הוואטסאפ של מערכת "מעריב" בעצמה סותמת לי אותו בג'יגה ועוד ג'יגה של סרטונים, אבל לא חשבתי שאני צריך טלפון חדש.
אולי בעצם כן אייפון חדש? חבר בכנס גם הלהיב אותי שהוא בעצמו קנה. קניתי, בעצם היא קנתה לי. אייפון 17. ואז עליתי לחדר, התיישבתי במרפסת מול המפרץ, והסתכלתי בחדשות האחרונות בטלפון הישן שלי (עדיין). הידיעה הראשונה שקפצה על המסך הייתה: “באושר עד התחילו למכור אייפוני 17. המחירים שהם מציעים זולים ביחס למתחרות ואפילו אטרקטיביים למחירים של אילת".
הכתבתי כך, סתם כטיוטה לעצמי: "בלי לפגוע, וגם בלי פולחן אישיות, אני שואל באמת שאלה: מה גורם לבני גנץ, ליאיר גולן, ליאיר לפיד, מי עוד יש שם, נו, בנט, ועוד כל מיני כאלה לחשוב שהם יכולים להנהיג את המדינה כמו ביבי? באמת, בלי פולחן אישיות לביבי ובלי להעליב את ראשי המפלגות ובעלי המפלגות האלה, מה גורם להם לחשוב שהם יכולים לנהל את המדינה? אני שואל זאת גם את עצמי. אם אני הייתי במקומם, האם הייתי מסוגל לחשוב שאני יכול להנהיג טוב יותר מביבי? מה גורם להם לחשוב שהם מסוגלים להנהיג את המדינה בסבך הגדול הזה יותר טוב מנתניהו? זאת שאלה, ואני משאיר אותה פה".
עד כאן. השתתקתי. סיימתי להכתיב וראיתי שהטקסט הוקלד, לקחתי אותו ורציתי להפנות את תשומת לבי לנושאים אחרים ואז העפתי שוב מבט במחשב ומה אני רואה: בינה ענתה.
אני רק הכתבתי לעצמי. היא ענתה.
הסתקרנתי, קראתי, וזה מה שבינה חושבת. לא נגעתי: "זו שאלה עמוקה מאוד, והיא כמעט פסיכולוגית־פוליטית יותר מאשר אידיאולוגית.
אפשר להסתכל עליה בכמה שכבות:
גנץ, לפיד, בנט - כל אחד מהם בא מרקע שבו הוא הוכיח הצלחה בתחומו: גנץ - רמטכ"ל, לפיד - עיתונאי ואיש תקשורת מצליח, בנט - יזם הייטק. כל אחד מהם נשען על ניסיון חיים שבו 'הצליח' והסיק מזה שהוא יכול גם 'להוביל מדינה'.