מעבר לחשיבות הסמלית שבהרחבת ההסכמים מהמזרח התיכון אל מרכז אסיה, מדובר במהלך המחיה את הממונטום המדיני והכלכלי של הסכמי אברהם – לראשונה מאז השקתם ב־2020 – ומרמז על אפשרות להצטרפותן של מדינות נוספות מהאזור, ובהן אזרבייג'ן ואוזבקיסטן.
יתרה מכך, מדובר במהלך שמסיט את מוקד תשומת הלב מהסכסוך הישראלי־פלסטיני – ובפרט מהעימות ברצועת עזה – לזירה האסייתית, תוך חיזוק קשריה של ישראל עם מדינות מוסלמיות מתונות. מהלך זה עשוי לתרום לצמצום הביקורת ולהשבת הלגיטימציה הבינלאומית שאבדה לישראל, וכן להרחיב את רשת השותפות האסטרטגיות שלה בזירה הגיאופוליטית האזורית והגלובלית.
קזחסטן, המקיימת קשרים דיפלומטיים, כלכליים וביטחוניים יציבים עם ישראל מאז עצמאותה ב־1992 (היקף הסחר ביניהן עמד על 236 מיליון דולר ב־2024), מבססת את מעמדה כמעצמה אזורית בעלת השפעה גוברת במרחב האירו־אסייתי. על רקע המשבר במזה"ת והמלחמה ברצועת עזה, המהלך מאותת על נטייתה ליישר קו עם האינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב. הוא מדגיש את גישתה הפרגמטית של ממשלת אסטנה, הנוקטת דיפלומטיה רב־וקטורית, במטרה לגוון את מדיניות החוץ שלה ולהרחיב את פעילותה בזירה הבינלאומית - בין היתר, במסגרת מעורבותה בארגונים כמו SCO ,CSTO ,EAEU.
בדרך זו מעמיקה קזחסטן את קשריה הכלכליים והביטחוניים עם ארה"ב וישראל, תוך שמירה על איזון ביחסיה עם רוסיה וסין והפחתת תלותה בהן. קזחסטן, החולקת גבול של 1,460 ק"מ עם סין, מהווה שחקנית מרכזית ביוזמת ה"חגורה והדרך" (BRI), ונחשבת לשותפתה החשובה ביותר של בייג'ינג במרכז אסיה. לצד זאת, ממשלת אסטנה פועלת לשיפור יחסיה עם אירופה ולמשיכת השקעות זרות, מערביות, ערביות ואחרות (דוגמת סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, לצד סין), ולמיצובה כמתווכת מובילה בין העולם המוסלמי למערב (דוגמת ההסכם שנחתם בתיווכה באוגוסט האחרון בין ארמניה לאזרבייג'ן).
בנוסף, היא צפויה לסייע בצמצום השפעתה האזורית של איראן, במיוחד במגזרים רגישים כמו אורניום, נפט וגז, ולהוביל לשינוי משמעותי במאזן הכוחות בין ארה"ב, רוסיה וסין. "המהלך משקף את תרומתנו הצנועה למה שמתרחש במזה"ת", הצהיר נשיא קזחסטן קאסים־ג'ומארט טוקייב, והבהיר כי מדובר בהמשך טבעי למדיניות החוץ של ארצו, הפועלת ליצירת דיאלוג ויציבות אזורית.
נתיבי אספקה קריטיים
החלטתה של אסטנה להצטרף להסכמי אברהם טומנת בחובה יתרונות גיאו־אסטרטגיים וכלכליים משמעותיים, לצד אתגרים דיפלומטיים לא מבוטלים – בעיקר מצד מעצמות גלובליות כמו רוסיה וסין, וכן שחקנים אזוריים דוגמת איראן וטורקיה, המעורבים בעימותים במזה"ת. קזחסטן, המדינה התשיעית בגודלה בעולם, שמדורגת במקום השישי בעולם מבחינת עתודות מינרלים, חולקת עם רוסיה את הגבול היבשתי הארוך בעולם (6,467 ק"מ).
כמדינה ללא מוצא לים השוכנת בלב מרכז אסיה, היא ממלאת תפקיד מפתח בשוק האנרגיה והלוגיסטיקה האירו־אסייתי, ושואפת להפוך למרכז תחבורה (Hub) אזורי עד שנת 2030. בשטחה עוברים כיום מסדרונות סחר ושרשראות אספקה קריטיות, ובהם ה"מסדרון האמצעי", המסדרון הבינלאומי לתחבורה צפון־דרום (INSTC) ונתיב הסחר הטרנס־כספי (TCIT). לא בכדי במהלך ביקורו הרשמי של הנשיא קאסים־ג'מראט טוקייב בארה"ב בשבוע שעבר נחתמו 30 הסכמים דו־צדדיים בתחומי המינרלים, התעופה, הטכנולוגיה והתשתיות, בשווי כולל של כ־17.2 מיליארד דולר.
קזחסטן היא הכלכלה הגדולה והיציבה ביותר באזור, עם תמ"ג של 301 מיליארד דולר ותחזית צמיחה של 5.6% לשנת 2025. כמו כן, היא ספקית האורניום הגדולה בעולם (כ־40% מהתפוקה העולמית ב־2024), יצרנית הנחושת והאבץ השמינית בגודלה בעולם, ומחזיקה באחד ממאגרי הטונגסטן הגדולים ביותר ובמאגר ליתיום עצום, ששוויו מוערך בכ־15.7 מיליארד דולר.
על רקע מיקומה האסטרטגי כגשר המחבר בין אסיה לאירופה, הצטרפות קזחסטן – יצרנית האנרגיה הגדולה ביותר במרכז אסיה – להסכמי אברהם, פותחת פתח להעמקת מעורבותה בשרשראות הייצור והאספקה הגלובליות. שילובה במסגרת ההסכמים מעניק לשותפותיה גישה לשווקים חדשים וצומחים בזירה האירו־אסייתית, ומאפשר להן להרחיב את פעילותן הכלכלית, הטכנולוגית והלוגיסטית באזור.
המהלך צפוי להוביל להשקעות אמריקאיות, ישראליות ובינלאומיות – במיוחד בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית ואבטחת הסייבר – מגזרים החיוניים לתהליך המודרניזציה של קזחסטן ולביסוס כלכלתה. דוגמת השקעה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר לפיתוח מינרלים קריטיים, ובהם טונגסטן וליתיום, לצד עסקה בשווי של 2 מיליארד דולר עם ענקיות הטכנלוגיה OpenAI ו־Nvidia להקמת תשתית לבינה מלאכותית. אלה השקעות החורגות מעבר למגזר הנפט הקזחי, שבו ארה"ב השקיעה כ־70 מיליארד דולר בשלושת העשורים האחרונים, והמחזקות את מעמדה של קזחסטן כשחקנית מרכזית בתעשיות הסוללות והאנרגיה המתחדשת העולמית.
גורם מייצב ומאזן
תוכניות עתידיות הכוללות השקעות בייצור דלק ותעשיות כרייה, לרבות פיתוח כורים מודולוריים קטנים לשימוש אזרחי, צפויות לחזק את ביטחונה האנרגטי של קזחסטן, לעודד חדשנות ולהרחיב את מעורבותה בתחום הגרעיני העולמי. במקביל, השקעות בפיתוח תשתיות פיזיות ודיגיטליות של אנרגיה מתחדשת, לרבות הקמת חוות סולריות ותחנות רוח בשיתוף חברות ישראליות ואמירותיות, תורמות לפיתוח מקורות אנרגיה בני־קיימה ולהפחתת התלות בצינורות אנרגיה רוסיים וסיניים.
כל אלה משתלבים במאמציה של קזחסטן לעבור לכלכלה ירוקה וחדשנית תוך הפחחת מעורבות הממשלה בכלכלה. עם מערכת ממשל אלקטרוני מתקדמת, שיפורים משמעותיים בתשתיות, גיוון כלכלי גובר, עצמאות אנרגטית, שיפור הקישוריות האזורית והבינלאומית והרחבת מעורבותה בפורמים טרנס־לאומיים דוגמת הסכמי אברהם – קזחסטן מבססת את השפעתה הגיאופוליטית ומחזקת את תרומתה לכלכלה ולסחר העולמיים.
בראייה גיאופוליטית רחבה, הצטרפותה של קזחסטן להסכמים והידוק קשריה האסטרטגיים עם ארה"ב צפויים להשפיע משמעותית על הדינמיקה האזורית במרכז אסיה. מהלך זה עשוי להעמיק את המעורבות האמריקאית באזור ולהקרין על שלל השחקנים הפועלים שם - ובהם רוסיה, סין, הודו, פקיסטן, אפגניסטן, האיחוד האירופי וארגון המדינות הטורקיות בהובלת טורקיה. בתוך כך, קזחסטן מבססת את מעמדה כמעצמה של מינרלים קריטיים ומתכות נדירות – דוגמת ליתיום, טונגסטן ואורניום – לצד תפקידה כגורם מייצב ומאזן במסגרת התחרות האסטרטגית בין ארה"ב לסין.
חיזוק קשריה עם חברות הסכמי אברהם עשוי להוביל להידוק קשרי הסחר בין מרכז אסיה למזה"ת ולמפרץ פרסי (שהיקפם הגיע ל־4 מיליארד דולר בשנת 2024), להרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים, המודיעיניים והצבאיים, ולהגברת המאבק באיומי טרור, לרבות איום הגרעין והסייבר מצד איראן.
עם זאת, השתלבותה של קזחסטן בהסכמים צפויה לעורר התנגדות מצד רוסיה וסין, בשל השפעתה על האינטרסים האסטרטגיים שלהן באזור, וכן מצד איראן, שעלולה להגביר את איומיה הביטחוניים. גם בזירה הפנימית, קבוצות אופוזציה וגורמים התומכים בסנטימנט הפלסטיני – במיוחד נוכח הסכסוך ברצועת עזה – עלולים להחריף את מחאתם. לפיכך על ממשלת אסטנה לנווט בזהירות בין אינטרסים מתחרים ושלל שחקנים אזוריים ובינלאומיים, תוך שמירה על איזון מדיני רגיש.
השילוב בין יציבות פוליטית, מדיניות חוץ פרגמטית, עושר במשאבים טבעיים ויכולת מוכחת לתווך בין גושים גיאו־אסטרטגיים, ממקם את קזחסטן כשחקנית מפתח בעיצוב סדר אזורי חדש – כזה המבוסס על שיתופי פעולה, חדשנות ואיזון בין אינטרסים. הצטרפותה להסכמי אברהם אינה רק תרומה להסכמים עצמם, אלא אינדיקציה ברורה להתחזקות מעמדה הדיפלומטי ולהשפעתה הכלכלית־אנרגטית כציר מרכזי במרחב האירו־אסייתי – מעמד הצפוי להשפיע ולעצב את כללי המשחק בזירה הגיאופוליטית העולמית.
התרעות פיקוד העורף