לפי הערכות אקדמיות קיימות כ־45 אלף מילים בעברית. על פי אותן הערכות, באנגלית יש לפחות פי ארבעה. אז יש לנו שפה דלה, אפעס, בטח כאשר מתייחסים למחבלים יהודים, ישראלים משלנו.
בטיפשורת מגדירים אותם "פורעים", בימין הפסיכי שתומך בטרור יהודי הם מוגדרים כ"מתיישבים" ולעיתים כ"גיבורי ישראל", כי שפה דלה ודגנרציה זו מחלה, אז הכל הולך.
תכלס ביהודה ושומרון יש יותר מדי ארגוני טרור יהודי, הגורמים של המדיני והביטחוני יודעים, אבל מתעלמים ומצפים לנס. בדיוק כמו לפני 7 באוקטובר. יש הנחיה שאוסרת להסתובב רעולי פנים במרחב. יש חוק שאוסר על הצתות מבנים עם תושבים או בלי, שטחי מרעה או שטחים חקלאיים אחרים. יש חוק שאוסר על תקיפה של כלי רכב והאנשים בתוכם. אבל ביו"ש, נו מן לנד, כל חוק הוא המלצה בלתי מחייבת.
אם מחבלים ערבים היו משתוללים כמו היהודים, צה"ל והמשטרה היו יורים בהם על מנת להרוג. כאשר מחבלים יהודים משתוללים כל שנה בעת מסיק הזיתים, הם מקבלים חיבוק. המעצרים של מעט מהם זה מים ביד. הם משוחררים לאלתר. אין כמעט העמדה לדין, בהנחיה שקטה של הדרג המדיני.
לשיטת פעולה כזו קוראים אנרכיה. ואנרכיה גורמת לדם ברחובות. שום גורם ביטחוני לא התחשב בהשלכות של כמות הפיגועים של מחבלים יהודים - על פיגועים של מחבלים ערבים נגד אוכלוסייה יהודית ביו"ש ובתוך יישובי המדינ'ע. ב־רו־ר שיש נתונים סטטיסטיים מוחלטים כמעט לסינרגיה בין האירועים, אבל הם לא מתפרסמים כי אסור לפגוע ברגשות הציבור, כמו השידורים של רינו צרור בגל"צ.
זו תמונת המצב בכתריאליבקה ההזויה, כאשר יש לנו לבלר במשרד הביטחון שיודע רק לומר (כמו הבוס שלו) "הנחיתי, הוריתי, החלטתי". במשרד לביטחון לאומי יש לנו עבריין סדרתי מורשע. אז הלבלר ביטל את המעצרים המנהליים למחבלים יהודים, כי יש כאן חוקים למחבלים יהודים וחוקים למחבלים ערבים. לערבים מבקשים עונש מוות, ליהודים חיבוקי וחנינה.
אחת המצוקות הקשות במדינ'ע היא מצוקת הכליאה. אין מספיק בתי סוהר לכלוא את כל העבריינים, ויש לנו עשרות אלפים שנהנים מהמציאות הזו. אם היו מקימים בנגב עוד שניים־שלושה בתי כלא שיכולים לאכלס יחד 7,500 עצירים ואסירים, הם היו מתמלאים בתוך שבוע. מאחר שאין, הציבור מאוים בכל השכבות העברייניות: ביטחוני, פלילי חמור, צווארון לבן, אלמ"ב ועוד.
הכאוס הוא האפשרות היחידה כאן בכתריאליבקה, שמתפיידת בפייד־אאוט מהיר למדינת חסות של דונלד, הנכד של פרידריך הגרמני. הוא עושה כל מה שבא לו בראש, כולל דרישה לחון את אבי האומה. הוא לא דורש חנינה, אלא את ביטול משפטו של אבי האומה. כי חנינה דורשת הודאה בביצוע חלק מהעבירות והרשעה - ורק לאחריה מתחיל הליך חנינה.
דונלד החליט שאבי האומה נוח לפעילות המסחרית שלו במזרח התיכון, כל ראש ממשלה אחר עלול לפגוע באימפריה העסקית ובחזון העסקי של חתנו ג'ארד קושנר. לשיטתו, הוא צודק. כל מה שהוא דורש - והוא יודע לדרוש - מאבי האומה מתבצע מיד. לכן מציאות שלפיה יהיה כאן ראש ממשלה אחר, מעכבת את התהליכים. אין לדונלד יותר מדי זמן, כי בינואר 2029 תם הטקס שלו בבית הלבן. הוא גם לא יהיה צעיר יותר, וג'ארד, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול לבד מול הממסד האמריקאי והשליטים בעולם.
דונלד הוא האדם היחיד שיכול לפתור את סוגיית הטרור היהודי ביו"ש. ברגע שג'ארד יודיע לו שבאמירויות ובסעודיה נורא כועסים, זה ייפתר בתוך שבוע. פקודה לאבי האומה (שבשפה הדיפלומטית, נקרא לה בקשה מיוחדת), סנקציות קשות נגד המחבלים היהודים ובני משפחותיהם, אולי גם נגד נציגי הימין הפסיכי באגם הדרעק - וזהו, נגמר. הלאה.
אפשר לפרסם את המצגת של מסלולי הגולף ביו"ש, על החוות החקלאיות וכל מה שזז שם. אולי גם יוקם שם במימון ערבי אצטדיון ענק ומסלול מרוצי מכוניות ואופנועים, על שמו של דונלד. כי השלט המחליד ברמת טראמפ נורא העליב אותו כג'סטה. הוא כבר משוכנע שהיידעלך הם כפויי טובה. הקטארים נתנו לו מטוס בשווי 400 מיליון דולר. אנחנו נתנו לו שלט ועזובה כוללת, באיזה חינדק נטוש.
השבוע האחרון היה פסיכי לפי כל קנה מידה. הכל היה כאן. עוד ניסיון התאבדות של הפצ"רית לשעבר יפעת תומר־ירושלמי הסתיים בכישלון, לרוע מזלם של דיירי אגם הדרעק וחברי גועליציית האפסים.
במדינ'ע שנשלטת בידי חונטה של ימנואידים, שחבריה פורצים לשדה תימן ובית ליד או לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, רגע לאחר קביעת מותה של הפצ"רית הפורשת הם היו דורשים לבטל את החקירות שלהם. אז נכון לעכשיו קשה להם עם הניסיונות הכושלים של יפעת, שקיימת סבירות שהיא נתונה בהתקף פסיכוטי.
כמו כולם, גם אני ממתין לתוצאות פענוח המידע בסלולרי שלה. אם לא יימצא בו חומר מפליל על היועמ"שית גלי בהרב מיארה, ייתכן שיוכרז כאן יום תענית, ומאות באבא־בובות יידרשו לפרסם פסק הלכה איך זה יכול להיות. הרי כמו בעגל הזהב, היינו משוכנעים בצדקת דרכנו.
אז לנוכח הפסיכוזה שמנהלת את חיינו ביומיום, אספתי קצת סחורה יפה וטובה שאמורה לשלוח אתכם לרופא המשפחה כדי לקבל מרשם לנוגדי חרדה ודיכאון. לא יכול להיות שרק רבע מהציבור ישתמש בתרופות כדי לשרוד. נתון של 60% יהיה מציאותי ויועיל מאוד לתעשיית הפארמה כאן, ולבטח ישקף את מצב האומה.
מסתמן: המחבלים שנצורים במנהרה, אלה שהלבלר לענייני ביטחון וגם הרמטכ"ל הכריזו שיש להם שתי ברירות - למות או להיכנע ולצאת מהמנהרה בתחתונים - מתכוננים לטיול בטורקיה. כן, דונלד הגרמני חייב איזו מחווה לחברו ארדואן, אז זה מה שיקרה. אבל אנחנו לא מדינת חסות, נכון? כי אבי האומה אמר שאנחנו מאמש־מאמש לא. לטורקיה תהיה גם נוכחות משמעותית בסוריה. זה לא מתאים למפת האינטרסים הביטחוניים שלנו? נכון, אבל נסתגל, כרגיל.
ניסים ואטורי, דגנרט שמשוכנע שהוא נזר הבריאה ומשמש כאן כסגן יו"ר אגם הדרעק, הצהיר "מאיר כהנא היה מקבל היום פרס ישראל. הוא צדק בהרבה דברים. צריך לתקן את הראש של האנשים".
אם מתעלמים מהמציאות שלפיה ואטורי הוא בור שמתכונן לפריימריז, הוא צודק בתפיסתו. אף שכהנא היה עבריין מורשע וגזען, אין ספק שפיתהמר בן גביר, מעריצו המושבע, היה דורש בשבילו את הפרס - ודרישתו הייתה מתקבלת. אנחנו עם פגום, ואדון ואטורי מייצג לדעתי את רוב הפגמים בציבוריות היהודית והישראלית.
הלבלר ישראל כ"ץ החליט לסגור את גל"צ ב־1 במרץ בשנה הבאה. מדוע לסגור ולא למכור באמצעות מכרז? לא בדיוק ברור. למרות זאת יש נתונים שתומכים בהחלטתו: יחידה צבאית עם חיילים וחיילות לא יכולה לעסוק בפוליטיקה; במציאות שבה צה"ל מבטל אוגדות קרביות, לא יכולה להתקיים סדנת פינוק צבאית להכשרת עובדים בטיפשורת באזרחות; התחנה היא פוליטית נטו, לא משנה אילו נציגים משדרים בה - ימין, שמאל, דתיים וחרדים.
פוליטיזציה קיימת בצה"ל מאז הקמתו, אבל אם היא קיימת אצל מפקדים ולוחמים, אפשר לחיות איתה, כי אין ברירה אחרת; תחנת שידור אינה נחוצה כאשר היא משמשת מקום עבודה מוגן לאזרחים עובדי צה"ל, גם לאחר יציאתם לגמלאות, בחסות ארגון עובדי צה"ל; כל הרמטכ"לים ביובל השנים האחרונות דרשו לסגור את התחנה, רק פוליטיקה אפשרה את המשך שידוריה. זה מבחיל.
גלי צה"ל חייבת להמשיך מעל גלי האתר, בבעלות פרטית, בלי 200 עובדים בשירות סדיר, קבע ומילואים. הבעיה היא שגועליציית האפסים רוצה לחסל גורמי שידור, אם היא לא מפקחת על התכנים. הדגנרטים בגועליציה לא אוהבים ביקורת, תחקירים, דעות ואמירות, שמטילים דופי בנבחריה. אם מפקד גל"צ היה מבין את הפגמים בעם, הוא היה משבץ בלוח המשדרים שלוש שעות יומיות של לימודי תורה, אחת מהן על משנתו של הרב מאזוז בפריים־טיים, והתחנה הייתה ממשיכה לשדר לפחות עד אחרי הבחירות.
כצפוי, חודש וחצי לפני סיום שנת 2025 הגענו ליותר מ־400 הרוגים בכבישים. המספר הזה כולל 31 ילדים עד גיל 14 שנספו בתאונות דרכים. זו לא רק אחריותה של שרת התחבורה מירי "המחוננת" רגב - זו גם אשמתה. גועליציות האפסים במדינ'ע, מעולם לא התייחסו לקטל בכבישים, כי קברי צדיקים עניינו את החברים בהן הרבה יותר. בלתי אפשרי לטפל בקטל בלי חקיקה הולמת:
1. לאפשר שימוש באופניים ובקורקינט חשמליים רק אחרי מבחני רישוי, מגיל 17 ומעלה.
2. להכשיר כל נהג/ת בנהיגה נכונה של הרכבים החדישים כיום, אחת לשבע שנים, אם לא פחות. מבחני הרישוי מלמדים לעבור את הטסט, הם לא מלמדים נהיגה, בטח לא במפלצות של מאות כוחות סוס. בצה"ל, נהגים בכל סוגי הרכב עוברים השתלמויות ואימונים. באזרחות ילדים מקבלים רישיון ונוהגים אחרי שעה ברכב שהם אינם יודעים לתפעל בזמן מצוקה.
3. כבישי ישראל אינם יכולים להכיל את כמות כלי הרכב. בכל שנה עולים לכביש כ־230 אלף כלי רכב חדשים, 5% נגרעים וכמות הקילומטרים בכבישים שנוספת בכל חמש שנים היא אפסית.
4. כל הכבישים הבין־עירוניים חייבים לכלול ארבעה נתיבים לפחות, עם גדר הפרדה סופחת אנרגיה. בכביש 90 הקטלני מטפלים כבר עשר שנים, אולי בעוד 10־15 שנים הוא יהיה כביש מודרני. 5. אכיפה. חייבת לקום כאן משטרת תנועה ארצית שתעסוק אך ורק בתחבורה, ושוטריה לא יוזעקו לעיבוי ולגיבוי של תפקידי שיטור אחרים. משטרת תנועה כזו לא תהיה תחת פיקודו של המפכ"ל, אלא רשות עצמאית לחלוטין במשרד התחבורה, ללא מגע של שר/ה במשרד ו/או תיאום עם רשויות מקומיות, כי נדרשת עצמאות מוחלטת.
מפקד משטרת התנועה יהיה מומחה בתחומו ויקים את גוף האכיפה מהתחלה, עם מדים וכלי רכב שונים, בלי שום זהות עם משטרת ישראל. נכון, מדובר בעלויות עצומות, כי חובה להפסיק עם החלטורה של מתנ"א כיום. אבל צריך לבחור מה יותר חשוב: מקוואות, טיולים לקבר יוסף באבטחה של צה"ל או השקעה בהפחתת הקטל בדרכים. הסיכוי שמהפכה כזו בתחום אכן תתרחש הוא אפסי. למה? כי אנחנו פגומים מן היסוד.
אין לנו תפיסה ביטחונית. כך קובע דוח מבקר המדינ'ע. גם לא תהיה לנו תפיסה ביטחונית, כך יקבע דוח של מבקר המדינ'ע בעוד כמה שנים. יש לנו כעת אבי האומה, הוא אבי כל התפיסות שקיימות באנושות, הכל הוא יודע. לעולם נרתיע, לעולם נהיה בטוחים שכל העוילם־גוילם פוחד מאיתנו. לעולם תהיה כאן מציאות שלפיה צה"ל יבטל סד"כ של אוגדות לוחמות, כי אנחנו תמיד נהיה צבא קטן וחכם.
אז הצבא לא קטן, וכפי שהתברר ב־7 באוקטובר הוא ממש לא חכם, והדיגיטל לא מנע את הטבח. גם היום, 25 חודשים אחרי, אנחנו לא יודעים על כל המנהרות בעזה, ביו"ש ובגבול הלבנון. אנחנו רק מעריכים שאנחנו יודעים כמה מחבלים פעילים יש לחמאס וכמה לחיזבאללה.
כל התחקירים, שהתבצעו בפקודתו של הרצי הלוי כרמטכ"ל, הם בדיחה עצובה. פקודיו חקרו אותו ואת שאר חברי המטכ"ל ומפקדים בכירים נוספים. גם "תפיסת הביטחון" של צה"ל לא השתנתה. היא נותרה כפי שהייתה תמיד: חברים שהגיעו לשפיץ ממנים חברים שיחליפו אותם בעתיד.
כל יום שבו פיתהמר בן גביר הוא השר לבט"פ, הוא עוד יום אסון למשטרה ולציבור בישראל. המשטרה קרסה תחת פיקודו המוטה פוליטית, גם תחת אג'נדות שפיתח בימיו כעבריין סדרתי מורשע. הוא מרשה לעצמו להתערב בחקירות רגישות, למנוע את קידומם של קצינים וקצינות שהיו מעורבים בחקירות שהוא לא אוהב, למשל של ראש הממשלה.
שוטרים תחת פיקודו מחריבים את כל זכויות האזרח המינימליות, כאשר כוח בפיקוד רפ"ק ששואף לקידום עוצר מפגין נגד השר באוניברסיטה שצועק לעברו "כהניסט" ובסך הכל אומר אמת, ומבצע בו חיפוש תוך כדי הפשטתו. כמובן שהוא מגבה את שוטריו במיליציה הפרטית שהקים לעצמו.
אכיפת החוק ביו"ש היא בדיחה עצובה כמו השר, המאבק בפשיעה בחברה הערבית לא קיים, המאבק בפשיעה המאורגנת לא קיים, לשת"פ בין ארגוני פשע יהודיים עם ארגונים דומים של ערבים אין לו תשובה, המאבק באלמ"ב לא קיים. המאבק באלימות בספורט לא קיים, גביית דמי חסות הפכה כאן לסוג של דת. מי שלא משלם, לא מאמין.
בעיני כל העבריינים, פיתהמר הוא בדיחה עצובה. עובדה. אבל חשוב לזכור שהוא לא האשם הבלעדי במצב. אבי האומה שמינה אותו, הפקיר את אזרחי ישראל לגורלם. מה שיהיה יהיה.
גילה גמליאל, סוג של תופעה מיותרת בשלטון, אחראית על החדשנות, המדע והטכנולוגיה של מדינת ישראל. היא הופיעה בכנס שבו אמרה כי "מערכת החינוך חייבת להתאים את עצמה למהפכת הבינה המלאכותית. זה הצמיחה וצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז". מה יש באמירה הסתומה הזו, שישפר את מצב הפריפריה?
היא תביא תקציבים שיאפשרו את ההתאמה הזו במערכת החינוך? התשובה היא לא. לכן לא ברורה השתתפותה בכנס, כי אין מה לומר וגם לא במה להשפיע. סתם מגיעה אישה ומקשקשת את עצמה.
נפתלי בנט מתכנן את שובו לפוליטיקת הדרעק. הוא כותב הרבה באינסטגרם ואומר מעט על כלום ושום דבר. אבל עוד לא אמר מתי הוא מתכוון להחזיר 20 מיליון שקל, חובות של שתי המפלגות שעמד בראשן. כבר עברנו את הסאגה הזו עם קדימה, אחרי שהתפיידה, מספיק לנו. הוא מכה על חטא, אבל אני לא מאמין לו. כי אסור להאמין לו.
בחקירה שקוראים לה "יד לוחצת יד" עולה חשד לכאורה שלפיו בסיכום בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד לבין יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר תפרו איזה חוואה קטנטונת, ממש פיצלע. מדובר במינויה של הילה, רעייתו של ארנון, כיועצת לעניינים מסחריים בלשכה תמורת שכר של כ־20 אלף שקל בחודש. פיצוחים לשבת, מאמש־מאמש פיצוחים. כמובן, ללא מכרז.
באמת שהגיע הזמן לפרק את הגוף הזה של לשכת עורכי הדין. כ־90 אלף עורכי דין חברים בלשכה. לפני 16 שנים היו רק כ־40 אלף, באמת התפוצצות אוכלוסין בתחום.
על פי הרשומות, עו"ד ותיק משלם 961 שקל בשנה כדמי חברות בלשכה. עו"ד עד שלוש שנות ניסיון משלם 666 שקל, ופנסיונר מעל גיל 67 משלם 250 שקל. לפי חישוב ממוצע של 700 שקל בשנה, התשואה בלשכה היא כ־63 מיליון שקל. מה עושים בכסף הזה חוץ מכנסים, השתלמויות ופוליטיקה דרעק - אין לי מושג, אבל זה ימבה כסף.
מדוע מדינ'ע שקופתה בגירעון לא מבטלת את הגוף הלא נחוץ הזה, שעושה בעיקר פוליטיקה דרעק ומעורב ביותר מדי החלטות שלטוניות – וגובה את הכסף לקופה הציבורית? אולי מפני שיש יותר מדי פינגווינים באגם הדרעק, אז אפשר לדאוג לחבר'ה הטובים למינויים ולג'ובים ולכל מה שזז. אבל הריקבון צורח כבר די!!!
במקביל לגוף של הפינגווינים, באמת שהגיע הזמן לבטל כמה גופים מיותרים: הסוכנות היהודית - היא אומנם סייעה בהקמת המדינ'ע, אבל היום היא גוף פוליטי מיותר שעולה הרבה כסף. בגועליציה שיש בה שר קליטה ושר תפוצות, שר מסורת וכל הפרטייה הזו, הגיע הזמן לסגור. די. קרן קיימת לישראל - למעט חממה למינויי מקורבים, מה עושה הקרן שיש לה הון של מיליארדים באדמות ונכסים? מדוע לא מבטלים את הגוף הזה, שתרמתי לו בכל יום שישי בשבוע חצי לירה בהיותי תלמיד בבית הספר היסודי בורוכוב בגבעתיים? אגב, מנת פלאפל עלתה אז חצי לירה. על אף שהשקעתי, לא קיבלתי שום ג'וב מהימין, מהשמאל, מהמפד"ל, מיהדות העוילם־גוילם. לסגור, מיד!
אבל איך נסגור? מה יעשו בנו ואחיו של אריה דרעי? הם הרי נורא ציונים. ינקי אפילו התגייס בגיל 40 שנה ל־40 יום בצה"ל. אני שואף בשבילי ובשביל מקורביי להיות ציוני כזה, בשכר של 50 אלף זוזים בחודש, על כלום ושום דבר. אם לא, אז לסגור, אתמול, לא לחכות להיום.