האלימות כלפי חיילי צה"ל מוחקת את הגבול בין סדר לאנרכיה |שי גל

כל חייל הוא אזרח ישראלי שנעמד במקומנו; פגיעה בו היא שלילת זכותה של ישראל להגן על עצמה. זהו מעשה אנטי־ציוני, אנטי־ישראלי ושקול לטרור שמפעילים נגדנו אויבינו

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חיילי צה''ל מתעמתים עם מתנחלים ליד שכם
חיילי צה''ל מתעמתים עם מתנחלים ליד שכם | צילום: נאסר אישתיה, פלאש 90

אלימות כלפי חיילי צה״ל מוחקת את הגבול בין סדר לאנרכיה. 99% מהאזרחים הישראלים החיים ביהודה ושומרון הם שומרי חוק שיכבדו כל הכרעה בויכוח הדמוקרטי, הלגיטימי והבריא: כן או לא, איפה, פינוי או בנייה, מדינה פלסטינית או סיפוח. אלימות מצד מיעוט שולי אינה חלק מהוויכוח. היא מחבלת במאמץ המלחמתי ויוצרת ואקום ריבוני.

הכינוי “נוער גבעות” הוא הונאה לשונית. עטיפה פסטורלית לאלימות שמבקשת לפרק את המדינה. אין כאן גבעות ואין כאן נוער; יש חוליית זוועות שמבקשת להחליף את ריבונות ישראל בחוק אגרופים פרטי. הם לא “נוער אידיאליסטי”, הם אויב הסדר. הם לא חלק מן הארץ, הם חור בה.

ריבונות היא מערכת ברורה: כוח מופעל בידי המדינה בלבד, וחוק שאינו נאכף חדל להיות חוק. ישראל לא יכולה להרשות מרחב שבו יחידים קובעים את גובה היד המונפת או מעמדו של חייל. מי שתוקף חייל - תוקף את מי שמגן עליו. ושתיקה מול זה נותנת ליד המכה להרים את עצמה שוב.

העולם תמיד יספר את הסיפור שנוח לו על יהודה ושומרון. זה לא יכריע במקומנו. ההכרעה תתקבל בירושלים. והסכנה אינה בחו״ל אלא כאן, בבית: בחייל שנדחף, בלוחם שכבודו נרמס, ביחידה שנשחקת, ובאזרחים החיים כחוק ביהודה ושומרון - כל עוד לא נקבע אחרת באור יום על ידי ממשלה נבחרת - הנושאים כתם שלא הם יצרו. ריבונות נבחנת בנקודת המגע שבין אזרח לחייל, בין חוק לכוח.

זה תמיד מתחיל בגידול שלא הוסר בזמן: במקסיקו פגיעה בשוטרים הפכה לשיטה של קרטלים ששלטו ברחובות במקום המדינה; בעיראק מיליציות תפסו גבולות וגבו מסים עד שהמדינה הפכה לאורחת בבסיסיה שלה; בלבנון ויתור על מונופול הנשק אפשר לחזבאללה להפוך לצבא בתוך מדינה ולכפות על הממשלה מה עושים, איך ומתי. מכה אחת לשוטר או לחייל שלא הוגדרה כקו אדום הפכה למודל, ומודל הפך להיעלמות שקטה של המדינה מן השטח. ריבונות נופלת ברגע שבו האגרוף הראשון לא נענה. לא יקום חזבאללה ישראלי.

יש מי שקמים ואומרים את האמת בקול ברור - ומולם עומדים נבחרי ציבור שמצדיקים, מטשטשים או מתחבאים בשתיקה. שתיקה של נבחר ציבור איננה הימנעות, היא מתן רשות לאלימות; מפני שהוא מפחד לומר את האמת לציבור שממנו יונק את כוחו. טשטוש הוא שקר, והשתקה היא שותפות. ריבונות אינה מתקיימת כשמנהיגים מפחדים לומר אמת בקול רם.

לוחם שחושש לא רק מאויבו אלא גם מיחידים מבית מאבד את הגב שנתנה לו המדינה. צה״ל איננו כוח שמשרת את המדינה - הוא המדינה במדים. כל חייל הוא אזרח ישראלי שנעמד במקומנו; פגיעה בו היא שלילת זכותה של ישראל להגן על עצמה. זהו מעשה אנטי־ציוני, אנטי־ישראלי ושקול לטרור שמפעילים נגדנו אויבינו.

תגיות:
צה"ל
/
יהודה ושומרון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף