אבל דווקא העוצמה הפוליטית היא שהביאה את כ"ץ בסופו של דבר לתפקיד. נתניהו הבין שצריכה להיות סיבה טובה מאוד, שלא לומר תירוץ נורמלי, לעקוף אותו ולמנות אחר תחתיו, ולא מצא.
כעת, כמו שחשש ראש הממשלה, מפגין כ"ץ עצמאות יתר וצריך הרגעה. זה כנראה לא יעבוד. כ"ץ פוליטיקאי יותר מדי מיומן כדי לא ליפול לבור. להפגין עצמאות מול נתניהו זה טוב אבל יש קו שלא חוצים. גלנט חצה. הוא, כ"ץ, לא יחצה. ניהול העימות יהיה כך שירוויח מהמתפקדים אבל לא עד כדי זעם ושבירת כלים.
לוין גם מתמודד בפריימריז. גם הוא צריך להראות תוצאות או עימותים חריפים. ההזדמנות שנקרתה בדרכו למנות את החוקר העליון בפרשה עם פוטנציאל נפיץ הרבה מעבר לפצ"רית אסור לו להחמיץ, בטח שלא באמצעות המשך ברוגז והחרמות של בג"ץ בהם הוא יוכל לנסות לטפל יותר מאוחר.