הרעיון של פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה לשני תפקידים, יועץ המשפטי לממשלה ותובע כללי הוא בהחלט רעיון שאפשר לשקול אותו "בעתות שלום", ולדון ביתרונותיו וחסרונותיו בכובד ראש.
כיום, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כולל שורת סמכויות: הראשונה, מתן ייעוץ משפטי לממשלה והשנייה - היא ראש התביעה הכללית. במסגרת התפקיד השני, היועץ הוא זה שמורה על פתיחת חקירות נגד ראש הממשלה ושרים וגם אחראי להסדרי טיעון עימם.
לאורך השנים היו שטענו כי יש לפצל את התפקיד לשניים. הסיבה: התפקיד יוצר התנגשות במקרים מסוימים. לא סביר שהיועצת תעמיד לדין שר ותשב עמו למחרת בישיבת ממשלה – שכן הדבר יוצר בעיה מבנית.
אז מי ימנה לפי רוטמן את התובע הכללי? זה שיכריע בהסדר טיעון של ראש הממשלה במשפטו? בהצעת החוק נכתב כי "שר המשפטים ימנה את התובע הכללי באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת". כלומר, תהיו מופתעים: לוין ורוטמן ימנו את התובע הכללי החדש. מה לגבי תוקף חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה? כיום לפי פסיקת בג"צ היועצת היא הפרשנית המוסמכת של החוק וחוות דעתה מחייבת כל עוד בג"צ לא קבע אחרת.
אפשר לראות שלנתניהו נגמר הזמן או הסבלנות. ימי כהונת הקואליציה הולכים ומתקצרים ולכן מקורביו עושים הכל על מנת להדיח את היועצת המשפטית לממשלה ובדרך שתאפשר להם לקבוע את זהותו של המחליף - בעצם את זהותם של שלושה מחליפים.
התרעות פיקוד העורף