הנתונים של שירות התעסוקה מצביעים על שתי מגמות מקבילות. מצד אחד, עלייה בחלקם של הצעירים החרדים והערבים באוכלוסייה. מצד שני, עלייה בתחושת הייאוש בקרב כלל הצעירים, ובמיוחד בקרב אלה שעובדים במקצועות בשכר נמוך.
העניין אינו רק הירידה בתעסוקה, אלא הירידה בהשקעה בהון האנושי. ישראל עסוקה בשנים האחרונות יותר ויותר בכיבוי שריפות, ופחות בבניית עתיד. ההשכלה, שאמורה להיות מנוע למוביליות, לחדשנות ולחוסן חברתי, הפכה לנכס של מעטים.
בעולם שבו הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה במהירות, לא נוכל להסתפק בעוד מהנדסים בהייטק. ישראל צריכה דור רחב של צעירים בעלי כישורי למידה, חשיבה ויצירתיות, שמגיעים מכל חלקי החברה. הדרך לשם ברורה.
יש לחשוף תלמידים להזדמנויות לימוד ותעסוקה כבר בתיכון, ללוות צעירים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה, ולחזק את לימודי השפה, המתמטיקה והמיומנויות הרכות הנדרשות בשוק העבודה החדש. זו המשימה של מדינת ישראל בשנים הקרובות: להרחיב את המשפך, להנגיש את ההשכלה ולוודא שכל צעיר וצעירה שגדלים כאן יוכלו לראות בעצמם חלק מהעתיד במדינה.
ההשקעה הזו תחזיר את עצמה לכולנו. היא תקטין את הפערים החברתיים ותגדיל את כוח האדם האיכותי במשק. מעל הכל, היא תחזיר את האמון. העתיד של ישראל לא ייקבע רק בקצב צמיחת ההייטק, אלא במספר הצעירים שמאמינים שהם חלק ממנו.
התרעות פיקוד העורף