ממפלגה של 24 מושבים בכנסת, צפויה יש עתיד להיחתך בחצי על פי רוב הסקרים האחרונים, ואפילו יותר לפי סקרים מהימנים אחרים. ואם לא די בזה שגם כך צפוף ברשימה, בא לפיד ומכניס אליה מועמד נוסף. ומי יודע אם מדובר במועמד האחרון. וזה עוד לפני הסכם איחוד אפשרי עם אחת ממפלגות השמאל, מה שעשוי לדרדר את חברי הכנסת במפלגה אפילו עוד אחורה.
כלפי חוץ משדרים רובם "עסקים כרגיל". אפילו ביטחון. בשיחות סגורות הם נשמעים אחרת. היסטריה, בואכה פאניקה. כולם הקדישו את הקדנציה, חלקם יותר מאחת, והשקיעו שנים מזמנם ומרצם כדי להחניף לבוס, לגבות אותו בכל מהלך וכל אמירה, רק כדי להיכלל במקום ריאלי ברשימה, המוכתבת כולה על ידו. כעת הם מבינים שזה לא בהכרח יעזור. עבור לפיד הם כבר לא ממש אטרקטיביים ועליו לחפש שמות חדשים, כמו תיבון, לרענן את הרשימה. כלומר לנער אותם החוצה ממנה.
בינתיים כולם יושבים על הגדר כי אין בחירות בקרוב, והאגו גדול וחזק מידי, אבל בבוא העת זה יקרה. בבחירות האחרונות הגיע גוש השמאל לא מאורגן ולא מסודר. למעשה גם בבחירות שלפניהן, אבל בנס הצליחו להשיג 61 כדי להדיח את נתניהו. הפעם הפיזור עוד גדול יותר.
לכן הצירוף של תיבון, למרות הלחץ של חברי הכנסת ביש עתיד, עשוי להתגלות כמהלך נכון של לפיד. הוא לא נועד להוסיף מנדטים בסקרים, וכנראה שהצטרפותו לא תביא לסחף המוני שינהר כעת לכיוון המפלגה. אבל היא כן תסייע ליו"ר יש עתיד במאבקי האיחוד שיגיעו. תיבון כנראה יכול היה להיות רצוי בכל אחת ממפלגות האופוזיציה והבחירה בלפיד מחזקת את מניית יש עתיד. זה לא מבטיח לו עתיד ורוד בפוליטיקה. בניגוד לליכוד, איש ממספרי 2 באותן מפלגות לא יוכל לקבל תפקיד בכיר, גם אם ירכיבו את הממשלה. את כולם ייקחו מספרי אחד.