התהליך כאוטי ולא מגובש, אך המגמות בו ברורות. האמריקנים שולטים, כצפוי, בתהליך ובסיומו המזרח התיכון לא יחזור להיות מה שהיה. בשגרירויות האירופאיות ואחרות הפועלות בישראל מנתחים את המצב ומסתכלים קדימה. מבחינתם המלחמה הוכרעה על ידי ישראל בניצחון מוחץ, גם אם לא מוחלט, על הציר השיעי של איראן וארגוני הפרוקסי שלו.
לגבי איראן עצמה, התפיסה היא שמשטר האייתוללות חטף את המכה הכי גדולה. גם בגלל הפגיעה האנושה, מבחינתם, בחמאס וחיזבאללה וגם כי הם לא הצליחו למנוע תקיפה ישראלית על שטחה ואת תוצאותיה המוצלחות מאוד. על פי אותן הערכות, האיראנים מתמקדים בשיקום מערך הטילים הקונבנציונלים שלהם, בעוד ששיקום היכולות הגרעיניות יקח שנים. מצב זה אינו מונע את האפשרות לסבב אלימות נוסף, אך הוא צפוי, על פי אותן הערכות, להיות קצר יותר ממלחמת 12 הימים ולא אמורות להיות לו השלכות אסטרטגיות.
ולכן, במאמץ להדיח את הפרשה מהכותרת הראשית, טראמפ עשוי להגביר את מאמציו בזירה הבינלאומית. זה יכול לבוא לידי ביטוי במלחמה קצרה בוונצואלה, בקידום הסדר באוקראינה ובשידרוג הסכמי אברהם ונורמליזציה עם הסעודים שיביאו איתם נדוניה של מדינות מוסלמיות נוספות כמו אינדונזיה ואולי גם סוריה. ובינתיים כאשר כל התהליכים האלה מתבשלים על אש בינונית, ישראל נכנסת לשנת בחירות.