חבל שלא הייתי מודע אז למהות של גלי צה"ל, כי זה היה נותן לי כלים להשיב למנהל, בין יתר ההנמקות לקביעתי: תחנה שבה חיילים במדים מראיינים פוליטיקאים, נותנים פרשנויות על החלטות ביטחוניות ומובילים שיח מדיני, לא הייתה אמורה להתקיים אפילו יום אחד במדינה דמוקרטית.
גלי צה"ל נולדה כמרכיב באסטרטגיה השלטונית של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון, שהכל נעשה בדברו בעת ההיא. בן־גוריון השתמש בצה"ל בכללו כזרוע עזר לממשלה בבניית המדינה, ובמקביל השתמש בו כמנוף לבניית שליטתו הפוליטית המוחלטת בה, ובבניית ההילה שלו כמנהיג האומה האחד בדורו.
במסגרת הפעילות החברתית הזו הוקמה תחנת גלי צה"ל, שמטרתה המוצהרת העיקרית הייתה לסייע לעולים ללמוד עברית. אבל כשסיימו העולים ללמוד, השכילה התחנה לאמץ סיבות נוספות להמשך קיומה מעבר להיותה אולפן משודר. זאת כדי למלא בהצלחה את משימת־העל של כל גוף מתוקצב, שהיא להכות שורשים ולהמשיך להתקיים באדיבותה של הרוח הגבית של האינרציה.
שלושת תועמלני השמאל
כאמור, לרבים לא יהיה קל להיפרד מגלי צה"ל. היא חלק מההווי הישראלי, מהתרבות ומההיסטוריה המשודרת של מדינת ישראל, מפס הקול של חיינו. חלק מהחינניות של התחנה היה יכולתה להתמודד במהלך השנים מול המונופול המכופתר של קול ישראל. תקופה ממושכת הייתה גלי צה"ל האלטרנטיבה הרעננה לקול ישראל בתחום שידורי החדשות והאקטואליה וגם מצעדי הפזמונים.
בוגרי גלי צה"ל נקלטו בקול ישראל ובתחנות המסחריות שהחלו להתחרות בה. בדיוק על פי המתכונת של "העולם הזה", ששימש כחממה העיתונאית המודרנית שכותבת בעברית רזה ומדויקת, חפה ממליציות, שבוגריה נקלטו בשקיקה בכל הפסיפס התקשורתי בישראל, כשהם מפיצים, לצד המיומנויות שרכשו, גם את הקו הפוליטי הממוקם אי שם משמאלה של מרצ.
"העולם הזה", שהפך נטול ייחוד ואחר כך גם נטול אבנרי, היה עיתון מסחרי שממומן על ידי קוראיו. לכן לא שרד. השוק סגר את "העולם הזה". גלי צה"ל, לעומת זאת, ינקה מעטיני הכסף הציבורי ונהנתה מכוח אדם חינמי וממשאבי תקציב הביטחון החפים מביקורת ציבורית משמעותית – ולכן נהנתה מיתרונות גדולים בתחרות הלא הוגנת מול גופי השידור הפרטיים התלויים לחלוטין ביכולתם לייצר הכנסות.
בעקבות התהליך הניווני הבלתי נמנע, נותרנו עם שריד אנכרוניסטי של תחנה שזנחה אפילו את היומרה לשקף את רוחו של צה"ל – והפכה לתחנת דיבור אינסופית פוליטית עד לשיניים, חדגונית, חד־צדדית, המקוממת את מחצית העם ומשעממת את המחצית השנייה, המתופעלת על ידי חיילי חובה בני 18.
מסתבר שהם לא ציפו שבמקום להיות עלה תאנה בלתי מורגש, יהפוך ברדוגו לחלק משמעותי מפרופיל התחנה. את זה המנהלים המתענגים על תוצרי שלישיית דן־ברקאי־צרור לא יכלו להכיל. הרחקתו של ברדוגו מיצבה את גלי צה"ל כתחנה פוליטית הניצבת בשורה הראשונה של התזמורת האדומה, העושה הכל כדי להשתיק כל קול אחר.
ליקוי מאורות
לא מעט אנשי ימין חושפים עצמם לאמצעי תקשורת המרגיזים אותם, דוגמת ערוץ 12 ואפילו אל־ג'זירה. אבל הם לפחות לא משלמים עבור ה"תענוג המזוכיסטי" הזה. ואפילו המכורים הקשים ל"דע את היריב", המממנים את עיתון "הארץ", עושים זאת מתוך בחירה ומרצונם החופשי. לעומת זאת עבור גלי צה"ל ורשות השידור הם משלמים בכפייה, בין שהם מקשיבים לתחנה המסיתה בחד־צדדיות מובהקת נגד כל מה שהם מאמינים בו, ובין שלאו. לכך אין הצדקה.
בזמנו, מטעמי אמונה קיצונית בחופש הביטוי, נאחזתי ביעקב ברדוגו ולא תמכתי בסגירת התחנה. לא עוד. היום, עם כל הצער והכאב האמיתי, כשברור שאין סיכוי שהאנומליה הקרויה גלי צה"ל תהיה לפחות מאוזנת, הגיעה העת לשאול מעולם הכלכלה את התובנה שעל פיה אם אתה מתקשה להיפטר ממניה כושלת שאתה מחזיק בה, עליך לשאול את עצמך אם היית קונה היום את המניה הזו. אם התשובה היא לא מוחלט – צריך למכור.
סביר להניח שאנשי השמאל היו הראשונים להתנגד להקמתה ולצאת חוצץ נגד החריגה המטשטשת את הגבולות בין הצבא והחברה האזרחית. הם היו מעלים חששות מפני עיוות הסיקור בענייני ביטחון, ומפני נטייה להימנע מביקורת נשכנית על גופים ואישים צבאיים בכירים. מעל לכל הם היו רואים בהקמת תחנת שידור צבאית פגיעה בעקרונות דמוקרטיים תקינים.
אבל השמאל, למרבה הפלא או לא, דווקא מתגייס להגן על התחנה הסותרת את ערכיו הבסיסיים. וזאת בגין היותה נדבך חשוב במאמץ לשטיפת מוחו של הציבור. צריך לקוות שחלק מהציבור בשמאל שבעיניו המטרה אינה מקדשת את האמצעים, יתמוך בהחלטת שר הביטחון לסגור את התחנה.
לסיום ראוי גם להוקיע את הצביעות בגישתם של מי שמצדדים בגיוס חרדים בעל כורחם, אבל מתעלמים מכך שחרף המשבר המתמשך של צה"ל בכוח אדם תפעולי, הוא מפנה מדי שנה בשנה מאות חיילים לתפקידי שידור, הפקה ועיתונאות תומכת, וגם לא מעט קצינים לתפקידי פיקוד וניהול – שכל קשר בינם לבין ביטחון מקרי בלבד.
כל זאת כאשר חילות הלחימה, המודיעין והטכנולוגיה זקוקים למשאבי כוח אדם נוספים. במצב זה שיבוץ חיילים שיכולים לשרת בתחומים אלו בתפקידי ראיונות של פוליטיקאים, ניהול שידורים או עריכת פלייליסטים ומצעדי פזמונים – הוא ליקוי מאורות של ממש.
התרעות פיקוד העורף