המאבק בתאונות הדרכים מתנהל, ברמות שונות של התעניינות ציבורית, מאז קום המדינה. הרבה מחקרים נעשו, מרביתם חסרי ערך. הרבה תוכניות גובשו וחלקן אפילו בוצע. בגדול, לא ממש הצלחנו במאבק זה כיוון שנדרשת בו פעולה מתמדת, עקבית וחסרת פשרות נגד עברייני התנועה, ולא כמה מבצעי ראווה מפעם לפעם.
אולם לאחרונה, לנוכח פרסום הנתונים המחרידים על מספר השיא של ההרוגים בשנה זו, ניעורה ביקורת תקשורתית ורשויות המדינה עמדו תחת לחץ להציג תוכנית פעולה. תוכנית זו לא פורסמה במלואה לציבור, אך על פי המידע המועט שקיים אפשר להסיק כי יש בה צעד בכיוון הנכון: שיפור חשוב בתשתיות והגברת האכיפה. המדיה אכן מדווחת על כיווני התוכנית, אבל נעדרת עדיין בחינה של יישומה בפועל ושל יעילות צעדיה.
במסגרת התוכנית מציג משרד התחבורה יעד של הפחתת מספר ההרוגים, המותנה בהיקף התקציב שיועמד לרשותו. הוא מנסה ליצור את הרושם שלפיו אם התקציב המבוקש, כ־350 מיליון שקלים, לא יינתן, התוכנית לא תצלח והאשם ירבוץ לפתח משרד האוצר. הממשלה מיהרה לאשר תוספת תקציב של 50 מיליון שקלים בלבד. נראה כי היא לא השתכנעה מעמדת משרד התחבורה.
אכן, לחלק מהצעדים הנדרשים להפחתת מספר הקורבנות בתאונות הדרכים נחוצה תוספת תקציבית, אך עדיין לא ברור אם ייעשה שימוש נכון בכסף, וקיימים גם צעדים אפקטיביים שעשויים לתרום רבות להצלחת התוכנית ללא תוספת תקציבית. על בסיס ניסיוני הרב בתחום זה, כיו”ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בעבר, הגשתי תוכנית מעודכנת ומקיפה למשרד התחבורה. תוכניתי כללה סעיפים שאינם דורשים תוספת תקציבית, כמו הפחתת החיכוך של המשאיות עם שאר כלי הרכב שבכביש, וכן הקניית סמכויות שיטור בנושאי תעבורה לעשרות אלפי הפקחים ברשויות המקומיות, לאחר הכשרה קצרה.
אלא שתוכנית לאומית להפחתת הקטל בדרכים מחייבת שיתוף פעולה של משרדי ממשלה רבים. התקציב אינו חזות הכל, וגם תקציב עלול להיות מבוזבז. ראש הממשלה צריך להקים מיד ועדת שרים לתחום המאבק בתאונות הדרכים. מליאת הממשלה לא תוכל ללמוד לעומק אף תוכנית שתוגש לאישורה ולהעריך נכונה את מידת השפעתה. ועדת שרים מצומצמת תוכל לעשות זאת ויש להטיל עליה להגיש מסקנות מחייבות תוך חודשיים. בזמן זה היא תוכל ללמוד את תוכנית משרד התחבורה וגם לשמוע את דעתם של אנשים שצברו ניסיון בתחום ולקבל את ההחלטות הנכונות. על בסיס המלצות הוועדה יש לגזור את היקף התקציב. רק בדרך זו ניתן יהיה לגבש תוכנית לאומית שתניב תוצאות ולהבטיח כי ההוצאה התקציבית אכן תשיג את ייעודה.
במשרד התחבורה אומרים שתאונות הדרכים נובעות מהתנהגות אנוש. אין באמירה זו מאומה. ברור שתאונות הדרכים הן תוצאת התנהגות הנהגים. וזהו בדיוק היעד של המאבק בקטל: שינוי אותה התנהגות אנושית, המולידה את תאונות הדרכים. הדבר יכול להיות מושג דרך שיפור התשתיות ואכיפה הרתעתית ויעילה.