בן גביר מיהר לציין שאינו מתערב בחקירות, אלא שכאן הוא בוודאי מתערב ומוסר מידע (שמוכחש על ידי המשטרה) על חקירה מתנהלת. בתרחיש שבו בן גביר צדק - אם היועצת הייתה מסובכת בפרשה כפי שטוען השר, הוא עלול היה לזהם את החקירה שלה ולגרום לשיבוש. דמיינו לכם שהיה מידע מפליל כלשהו על היועצת, והיא אמורה להגיע לעדות - אבל לפני עדותה היא כבר מבינה שיש "ראיות נגדה". בן גביר עלול היה לגרום נזק גדול לחקירה.
אז מה רצה בן גביר? תסריט סביר, מהיכרות עם השר חובב התקשורת, שהוא פטפט עצמו לדעת, רק כדי לעורר סערה תקשורתית תורנית. הכותרות זעקו, הלייקים נשפכו כמים וכולם מדברים על השר. כרגיל תקשורתית הוא הצליח, אך בתפקידו כשר הממונה על ביטחון הפנים - פחות.
זו סיבה מצוינת מדוע אסור שפוליטיקאים ימנו את הממונים על החקירות. הם קובעים למפקח העתידי על החקירה מראש "מה הוא צריך לבדוק ואת מי" - כשהמטרה חקירתה באזהרה של היועצת והדחתה.