אין סיכוי שמהלך כזה, שיחקור את האחראים והאשמים, יגרום להידרדרות של ישראל לשפל חסר תקדים בתולדות המדינה – שפל במעמדה האזורי, נלעגת בתדמיתה בבירות של מעצמות וארצות מרכזיות ומבוזה בזירה הבינלאומית, בהיקף ומידה חסרי תקדים. ברור שיש אחראים ואשמים.
מצדו של ראש ממשלת ישראל לא נשמעה תגובה כלשהי על הפגישה של טראמפ עם ממדני המוסלמי, שיעמוד בארבע השנים הבאות בראש העירייה עם האוכלוסייה היהודית הגדולה אחרי ישראל, ואיים להעמיד את נתניהו לדין אם יבקר בניו יורק.
הבכיר, שבתפקידו בעבר בראש ארגון יהודי מרכזי היה יוצא ונכנס בבית הלבן, מסביר: "לכן אין לנשיא טראמפ שום בעיה או היסוס לשלב בתוכניותיו לעתיד המזרח התיכון, לראשונה, את הרעיון של מדינה פלשתינית". האירוניה, מוסיף האיש, היא ש"זה קורה כשבישראל קיימת ממשלה ימנית קיצונית, שמייצגת מבחינתה פטריוטיזם ולאומניות".
בנתיב היחסים בין ישראל לארה"ב מונחים שני מטעני נפץ: הידידות של טראמפ לישראל – "שלו", כפי שהוא רוצה ורואה אותה, והעובדה שהוא ישאר בבית הלבן עוד שלוש שנים. הבעיה והצרה היא שאין בצמרת הפוליטיקה הפנימית בישראל, לא הקואליציונית ולא האופוזיציונית, פוליטיקאי בעל רמה, תבונה ואומץ לב שיטפל בשני מטעני הנפץ האלו ולפחות יחליש וימנע את התנפצותם ההדרגתית.