בפתח טורו תיאר איינשטיין את השנה האחרונה כ"מדכאת במיוחד". "אתה פותח עיתון, רדיו או טלוויזיה, והבלגן חוגג", כתב. "כולם רבים עם כולם, הפערים הסוציאליים הולכים וגדלים, האלימות חוגגת, העולם התחתון מרים ראש, ויש גם ניסיונות לעורר את השד העדתי, שכבר מזמן חשבתי שנפטרנו ממנו".
את נקודת האור מוצא איינשטיין שוב בספורט, בדרבי בכדורסל. "בתוך החושך הגדול", הוא כותב, "הפועל ניצחה 66-78 והחיים פתאום נהיו יפים".
בתחילת השבוע ישבתי שעות מול המחשב וקראתי בוויקיפדיה את כל החומר על אריק איינשטיין. אני ממליץ לקוראי המדור לעשות זאת גם. קראתי והתרגשתי עד דמעות, איזה ענק היה האיש הנפלא הזה.
תוך כדי קריאה מצאתי את עצמי עוצם עיניי ומפזם את שיריו האהובים. כשלא זכרתי חלק מהמילים, קראתי אותן ושרתי. איזה מילים נפלאות הוא כתב. חלק מהשירים נגעו בי אישית והרגשתי כאילו האיש הנפלא הזה חדר לעמקי נשמתי וכתב עבורי את המילים.
אני מביא בפניכם חלק מהמילים הנפלאות שכתב אריק בשיריו. אל תתביישו לשיר, אפילו אם אתם זמרים מחורבנים כמוני. לשיר את שיריו המופלאים זו הנאה שקשה לתאר.
לא יודע למה...
לא יודעת למה...
החיים עוד לא...