פסגת 20G, שננעלה בתחילת השבוע ביוהנסבורג, דרום אפריקה, אירחה את מנהיגי 19 הכלכלות החזקות בעולם, לצד נציגים בכירים מהאיחוד האירופי ומהאיחוד האפריקאי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הפסגה התקיימה על אדמת אפריקה, והראשונה מאז 2008 - שבה ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, נעדרה מהמפגש.
במסגרת הפורום, שמייצג כיום כ־85% מהתמ"ג הגלובלי וכשני שלישים מאוכלוסיית העולם, הוצבו אפריקה ומדינות הדרום הגלובלי במרכז תהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות הבינלאומיות, בדגש על ניסוח כללים כלכליים והאצת צמיחה כלכלית בת־קיימה. בין ההישגים הבולטים – אזור הסחר החופשי הפנים־אפריקאי (AfCFTA), הצפוי לתרום כ־500 מיליארד דולר לתמ"ג היבשת עד שנת 2035.
עיתוי פסגת יוהנסבורג חשוב במיוחד לנוכח אי־היציבות הגיאופוליטית הגלובלית, הכוללת מלחמות ממושכות בסודן וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, סכסוכים במזרח התיכון ועימות באוקראינה. זאת לצד האטה בצמיחה הכלכלית, החמרת השפעות שינויי האקלים ומצוקת חובות גוברת במדינות המתפתחות.
מיקומה האסטרטגי של דרום אפריקה בקצה הדרומי של היבשת, בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי, בשילוב עם שפע מינרלים החיוניים למעבר העולמי לכלכלת דלת פחמן ולהתקדמות טכנולוגית כמו בתעשיות ההייטק, הרכב והאנרגיה המתחדשת – מחזקים את מעמדה כשחקנית מפתח בשרשראות האספקה הגלובליות.
עם זאת, כושר העיבוד והייצור שלה מוגבל ונמצא בפיגור משמעותי לעומת שחקניות מובילות אחרות. פער זה מנוצל היטב על ידי סין – הלקוחה והספקית העיקרית של מינרלים קריטיים בעולם – אשר רוכשת, מזקקת ומייצאת אותם לכלכלות המערב, תוך הטלת מגבלות יצוא שמגבירות את סיכוני האספקה העולמית.
התבוננות מקרוב מראה כי היעדרה של ארה"ב, ששימשה עד לאחרונה כמובילה בנושאי יציבות פיננסית, סחר, אנרגיה ומדיניות אקלים, לצד נוכחות נשיאות דרום אפריקה והמעורבות הבולטת של הודו – שיקפו את המתחים העמוקים בקרב חברות פורום ה־20G ועליית משקלן של כלכלות הדרום הגלובלי.
בין הנושאים המרכזיים שנידונו: היערכות לאסונות אקלימיים, מעבר לאנרגיה ירוקה וחשיבות אבטחת המינרלים הקריטיים לנוכח הגבלות היצוא שהטילה סין וחלקה הזעום של אפריקה ברווחי המסחר העולמי, העומד כיום על כ־5% בלבד. בסיום הפסגה הוסכם על הגברת שיתופי פעולה דו־צדדיים ורב־צדדיים כלכליים וטכנולוגיים, דוגמת השקעה של כמיליארד דולר מצד איחוד האמירויות להרחבת תשתיות הבינה המלאכותית (AI) ברחבי היבשת.
ההבנות כללו גם עדיפות להשקעות בפיתוח ותיעוש מדינות אפריקה, הקמת מנגנונים פיננסיים להקלות בנטל החובות הלאומיים וקידום פרויקטים ושותפויות בתחומי האקלים והמשאבים החיוניים. מהלך זה משקף עיצוב מחודש של סדר היום הכלכלי האזורי והגלובלי, המדגיש פיתוח תעשייתי וטכנולוגי, רפורמות פיננסיות והעמקת הסחר הפנים־אפריקאי.
אג'נדה זו, שמיצבה את דרום אפריקה וכלכלות הדרום הגלובלי במרכז הפסגה, כללה גם את הצטרפות האיחוד האפריקאי כחברה מלאה בפורום, תמיכה ברפורמות בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק העולמי שיובילו לשיפור הייצוג של מדינות אפריקאיות בפורומים, ויוזמות בינלאומיות כגון אמנת הביטחון התזונתי לשמירה על יציבות שרשראות האספקה והפחתת הסיכונים עבור הכלכלות המתפתחות.
דרום אפריקה, הכלכלה הגדולה ביותר באפריקה, עם תמ"ג של 410 מיליארד דולר, מתמודדת עם אי־שוויון חריף, עוני כבד ואלימות נרחבת. היא גם נחשבת לאחת מפולטות גזי חממה הגדולות ביבשת. פריצת דרך משמעותית שהוביל הנשיא סיריל רמפוזה במסגרת הפסגה, הייתה אימוץ תוכנית המינרלים החיוניים (CMF) של פורום ה־20G. תוכנית זו מציעה למדינות העשירות במינרלים, בעיקר באפריקה, להגדיל את הערך המוסף מעיבוד המשאבים שלהן ולחזק את החוסן של שרשראות האספקה.
המנהיגים, שאשררו מחדש את מחויבותם ל"הסכם פריז" (2015) ולעמידה ביעדים העולמיים לשלש את קיבולת האנרגיה המתחדשת, הדגישו את הצורך בטריליוני דולרים בהשקעות חדשות למטרות אלה. הם אף התחייבו לחזק את הסחר החופשי הפנים־אפריקאי (AfCFTA), תוך מחויבות להרחבת התמיכה במערכות המזון המקומיות המספקות אוכל ל־720 מיליון בני אדם המתמודדים עם רעב.
אימוץ המדיניות הטכנולוגית ויוזמת הבינה המלאכותית של אונסק"ו לאפריקה, תוך הרחבת כוח המחשוב והבטחת פריסה של תשתיות דיגיטליות ברחבי היבשת, נועדו לסייע בביסוס המערך התעשייתי־יצרני. המחויבות לרפורמות במוסדות הממשל הגלובליים, כאמור, כולל רפורמות במועצת הביטחון של האו"ם, תעניק ייצוג הוגן יותר לאזורים חסרי ייצוג, ובמיוחד למדינות אפריקה.
עם זאת, למרבה האירוניה, בפסגה התחדדה חשיבותה של דרום אפריקה כמארחת האחראית לשמירת האחדות וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים. ממשלת פרטוריה הצליחה לגבש קונצנזוס סביב נושאים אקוטיים כמו השקעות בתיעוש אפריקה ואבטחת מינרלים קריטיים. החרם האמריקאי אף האיץ את התקרבותה של המארחת לכלכלות הדרום הגלובלי, תוך הידוק קשריה עם סין, רוסיה, הודו, ברזיל ושותפות חדשות שהצטרפו לפורום ה־BRICS.
יתרה מכך, פסגת יוהנסבורג היוותה הזדמנות קריטית לביסוס מעמדה ויוקרתה של דרום אפריקה כיצרנית וכספקית משאבים חיוניים בעידן המעבר לאנרגיה מתחדשת. המהלך תורם לעיצוב סדר יום חדש בהובלת מדינות ה־BRICS, המבקשות להחליש את ההגמוניה המערבית ואת תלות העולם בדולר האמריקאי. החרם, אשר נתפס על ידי רבים כניסיון "בריוני" מצד וושינגטון, דווקא חיזק את הלגיטימציה של דרום אפריקה כשחקנית חזקה ועצמאית המסוגלת לעמוד מול המעצמות הגלובליות.
שכן, לצד הדגשתה של בייג'ינג את הצורך בהעמקת שיתופי הפעולה בתחומי האקלים, האנרגיה וביטחון המזון, תוך הגברת התמיכה במדינות המתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי – ממשלת פרטוריה הציבה במרכז הדיונים את השילוב בין קיימות, מינרלים חיוניים ופיתוח שוויוני. כל זאת, בעודה ממצבת את עצמה - לא עוד כמדינה נחשלת, אלא כנציגה של היבשת, של מדינות הדרום הגלובלי ושל העולם המתפתח.
התרעות פיקוד העורף