זה בדיוק מה שקרה וקורה לציבור הגדול של חרדים בישראל. המאבק הממושך לחוק גיוס חדש לתלמידי ישיבות, ההתרוצצות, הטריקים והנכלוליות ששני הצדדים גילו במאמציהם להשיג חוק חדש לנושא רגיש וחיוני כל כך, חשפו עובדה עגומה.
לא משנה איך יסתיים המאבק על חוק גיוס חדש לתלמידי ישיבות. מה שקרה והתנהל בשבועות האחרונים סביב השגת החוק, גילה וחשף שלציבור הגדול של חרדים בישראל אין הנהגה אמתית, אין מנהיגים בעלי כישורים, אין דמויות שמקרינות השראה ואין אישים שסמכותם מוסכמת ומקובלת.
הגרוע מכל, שאת החלל הזה, החוסר הזה ממלאים אנשים שהתנהלותם ופעילותם רק הבליטה ומבהירה, שהם אינם מנהיגים במובן המקובל, שאין להם קשר, זיקה, נטיה למנהיגות.
החוסר הזה איננו בא לידי ביטוי בהתנהלותם של חברי הכנסת החרדים של 'יהדות התורה' וש'ס. חברי כנסת אלו כבר מזמן קבוצה של פוליטיקאים קטנים, שלנוכחותם בנוף הפוליטי אין שום השפעה משמעותית בחיי הציבור החרדי.
העדר כישורי מנהיגות וחוסר במנהיגים אמתיים נחשפו ובאו לידי ביטוי במאבק לחוק גיוס חדש בהתנהלותם של גדולי התורה הליטאיים. במיוחד של השניים הנחשבים ומזוהים כראש ומנהיגי הציבור הליטאים, הגאונים הרב דב לנדו ועמיתו הרב משה הלל הירש. שיהיה ברור, מדובר בשני גדולי תורה, אישי תורה משכמם ומעלה, חיים בצניעות. שני אישים שראויים לכל הכבוד וההוקרה. דבר אחד הם לא – הם לא מנהיגים.
תנועת החסידות נולדה בשלהי המאה ה-17 כמרד רוחני, התקוממות רעיונית נגד הליטאיות המתנשאת ששלטה ביהדות ממרכזה בוילנא. החסידות נתנה ליהדות שמחה, קירבה ואהבה – ניגוד מתריס לפנים הזועפות שהליטאיות כפתה על היהדות.
הרב שך גם פילג את מועצת גדול התורה והקים מועצת גדולי תורה עצמאית ל'דגל התורה'. הרב שך גם השאיר כירושה, מאגר של שסעים, הסתה ושנאה שממנו "חיים" ופועלים חברי הכנסת של יהדות התורה.
מה שהציבור החרדי לא קולט ועשוי לגלות בעתיד, שליטאיות היא תכונה, השקפה, והדרכה מאוד לא ראויה, לא יעילה ומטעה במיוחד כשהיא, הליטאיות, היא תחליף להנהגה אמתית.
התרעות פיקוד העורף