כל הדיווחים, הפרשנויות והמסקנות שפורסמו באמצעי התקשורת בישראל על נוסח חוק הגיוס החדש, חוק ביסמוט, כולם – בלי יוצא מהכלל – פוסלים, שוללים ומגנים את החוק, מסבירים ומנמקים יפה את התנגדותם. צה"ל זקוק נואשות ובדחיפות, לפי דיווח אחד, ל‑12 אלף חיילים. "חוק ביסמוט" לא מספק את הצורך הדחוף הזה.
זהו חוק שבאופן מתריס פוגע בשוויון בנשיאת העול של אזרחי המדינה להבטחת בטחונה. חוק שמתעלם מאבלם וכאבם של משפחות חיילי צה"ל שנפלו חללים במלחמה. נימוק מהותי אחד, ערעור ראשוני אחד, טעון יסודי-בסיסי אחד – לא נכלל, לא מוזכר גם ולא ברמז – בגל המאמרים נגד חוק הגיוס החדש.
זהו חוק לא רק מיותר לחלוטין. זה חוק שמטרתו להבטיח לתלמידי הישיבות את זכותם וחובתם ללמוד תורה. במלים פשוטות, חוק שמטרתו לשמור את קיומו של הערך והציווי העליון של לימוד תורה. מנקודת-המבט של ראשוניות, עליונות ומרכזיות לימוד התורה, זה חוק שמאשר ליהודי לנשום, וממליץ לו כמה נשימות מייד וכמה בעתיד. וזה לא מצחיק.
לפי המקורות, לפי מאמר בזוהר הקדוש, התורה נבראה לפני בריאת העולם. כלומר, חיוב ללמוד תורה הוא לא ציווי אנושי, לא סתם מצווה אחת ממצוות הדת היהודית ולא מחויבות אחת מהרשימה הארוכה של המחויבויות המוטלות על היהודי והיהודייה. בברכות השחר של תפילת שחרית אומרים רשימה ארוכה של מצוות וציוויים, והם מסתיימים במלים: "ותלמוד תורה כנגד כולם". ללמד דף גמרא, פרשת השבוע או סוגייה בחיבור של ראשונים – שווה, חשוב, חיוני ואיכותי יותר ממצוות רגילות.
אין דבר כזה חוק בידי אדם להבטחת לימוד תורה. אין דבר מנוגד יותר, סותר יותר, הרסני יותר לערך לימוד תורה ולקיומו, מחוק ששואף להבטיח, להעניק גיבוי ממשלתי ואישור בפרלמנט, בהצבעה של גברים ונשים שלא פתחו בימיהם ספר קדוש, לא ראו בחייהם דף גמרא ולא נכחו בשיעור גמרא בישיבה.
"חוק ביסמוט", שמבטיח לתלמידי ישיבות ומאשר להם את הזכות ללמוד גמרא, הוא בזיון מחפיר וכתם שחור בלתי מחיק בתולדות ישראל, מדינת היהודים. גם אם החוק לא יאושר, עצם המאמץ להשיג את אישורו ייזכר בקורות המדינה כרמיסת מעמד, ערך וציווי ראשוניים ועליוניים בדת היהודית. גם ואפילו להתנגד לחוק ביסמוט – מבחינה יהודית – זה בזיון ובושה.
התרעות פיקוד העורף