קונספציית ההסברה: גל המחאות נגד ישראל ממחיש את הכישלון המוחלט

המחאות האנטי‑ישראליות בקמפוסים בארה"ב ואירופה חושפות כשל אסטרטגי: ישראל הזניחה את הזירה התודעתית בעוד אויביה בנו מערכה רב‑שכבתית

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עימותים בין מפגינים פרו-פלסטינים לפרו-ישראלים באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס | צילום: ABC AFFILIATE KABC, רויטרס

כמי שעסק במשך שנים בהערכת איומים ובבניית יכולות מבצעיות, ראיתי במהלך זה את הסימן הראשון לכך שהאויב עבר משלב ההכנות לשלב הפעלת החזית התודעתית. בישראל, לעומת זאת,  נתפסו המחאות כאירועי שוליים לא כפתיחת מערכה מאורגנת. כך נולדה קונספציית השמונה באוקטובר.

הפגנה באוניברסיטת קולומביה, מאי 2025
הפגנה באוניברסיטת קולומביה, מאי 2025 | צילום: רויטרס

בעשורים שבהם התמקדו מערכות הביטחון של ישראל באיומים קינטיים, ובראשם הגרעין האיראני, המנהרות בעזה ומערך הטילים של חיזבאללה, נרקמה בחשאיות בדוחא, בעזה וברמאללה, בטהראן ובמוסקבה תוכנית מלחמה מסוג אחר. כזו שנועדה לשחוק את ישראל, את יהדות התפוצות, את ארצות הברית ואת יסודות הציוויליזציה המערבית מבפנים.

ההשפעה הופעלה באמצעות שילוב בין זרועות מדינתיות וארגוני טרור לבין תנועות רדיקליות במערב, שאימצו, לעיתים מתוך נאיביות ולעיתים מתוך הזדהות אידיאולוגית, נרטיבים אנטי מערביים ואנטי ישראליים. זו הייתה פעולה רב מערכתית, מתמשכת ומתוזמרת היטב, שאת תוצאותיה המוחשיות אנו חווים כיום בעוצמה.

הפער בין יכולותיה המבצעיות של ישראל לבין הכישלון בזירה התודעתית אינו נובע מחוסר מאמץ, אלא מהיעדר הגדרה. במערכת הביטחון, איום שאינו מוגדר - אינו מטופל. הגדרה היא נקודת הפתיחה לכל מהלך: היא זו שמייצרת מודיעין, בונה יכולות, קובעת תכליות ומאפשרת הפעלה מסודרת של גופים מקצועיים.

הפגנה פרו פלסטינית מול מעונו של נשיא אוניברסיטת מישיגן
הפגנה פרו פלסטינית מול מעונו של נשיא אוניברסיטת מישיגן | צילום: רויטרס

כך נבנתה מדיניות ישראל מול איראן וחיזבאללה: מבנה ברור, מפקדות ייעודיות, שיתוף פעולה בין-ארגוני, עבודת מטה רציפה ומבצעים חשאיים וגלויים שנמשכו שנים. וכך בדיוק לא נוהלה הזירה התודעתית.

בעוד אויבינו השקיעו עשורים בבניית מערכה רב שכבתית בזירת ההשפעה, ישראל המשיכה לראות בתחום זה ענף של דיפלומטיה ציבורית, לא זירה אסטרטגית. התוצאה הייתה מאמץ מקוטע. יוזמות מקומיות, תגובות נקודתיות, פעילות חשובה אך כזו שאינה מסוגלת להתמודד עם מערכה שמופעלת על ידי מדינות, ארגוני טרור וארגוני שטח מערביים.

זה מסביר מדוע ישראל מסוגלת לסכל את פרויקט הגרעין, ליירט אלפי רקטות או לחסל את צמרת חיזבאללה,  אך מתקשה לעמוד מול גל אנטי ישראליות בקמפוסים וברחובות. לא משום שהזירה הדיגיטלית מסובכת יותר, אלא משום שמעולם לא הוגדרה כזירה ביטחונית.

כדי לשנות זאת, לא דרושה עוד תוכנית הסברה. דרושה תפיסה חדשה: לראות בזירת ההשפעה איום ממשי על ביטחון ישראל, יהדות התפוצות ועתיד המערב כולו. תפיסה כזו תחייב אחריות מדינתית ברורה, איסוף מודיעין ייעודי, בניית יכולות מקצועיות, שיתוף פעולה עם גורמים יהודיים, פרו ישראלים ופרו מערבים בעולם, ומיקוד בזירה המשמעותית ביותר: ארצות הברית והקמפוסים.

שגיב אסולין
שגיב אסולין | צילום: פרטי

זהו איננו מאבק של שבועות או חודשים, והוא לא יוכרע באמצעות סרטון מוצלח או תגובה מהירה. כמו בזירות אחרות, גם כאן נדרש תהליך רב שנתי, עם מטרות ברורות ומבנה שמאפשר קבלת החלטות והפעלה אפקטיבית.

7 באוקטובר חשף את המחיר הכבד של קונספציה שגויה בזירה אחת. הקמפוסים חשפו את המחיר של קונספציה שגויה בזירה אחרת. ככל שנקדים להבין שהחזית השמינית היא חזית לכל דבר כך יגדל הסיכוי שנוכל להתחיל להפוך את המגמה.

תגיות:
חמאס
/
הסברה
/
אנטישמיות בארצות הברית
/
טבח ה-7 באוקטובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף