ירושלים ניצבת מול מציאות חדשה: מערכת פוליטית מפולגת בארצות הברית, שבה הקונצנזוס הישן התפורר לתחרות אידיאולוגית. מצב זה אינו תיאורטי. אומנם, הסיוע הביטחוני הבסיסי לישראל עדיין מאושר, אך ויכוחים חריפים בקונגרס, כולל הצבעות מפלגתיות על חבילות הסיוע האחרונות, משקפים מחלוקת חסרת תקדים. עבור ישראל, המסר ברור: עליה לזנוח את הנוסטלגיה לימי הקונצנזוס ולאמץ גישה דיפלומטית דינמית חדשה.
ההתפוררות נובעת משני תהליכים בזירה האמריקאית. ראשית, בחוגים פרוגרסיביים מתרחש מהפך ערכי: ישראל כבר אינה נתפסת כדמוקרטיה מותקפת, אלא כצד פריווילגי במנגנוני דיכוי מערביים. בנוסף, התמיכה בישראל בקרב ליברלים מתונים נסוגה. סקר עדכני העלה כי כשני שלישים מהאמריקאים בעלי עמדות ליברליות סבורים שעל וושינגטון להישאר ניטרלית ולא לצדד באף צד בסכסוך הישראלי־פלסטיני.
שנית, בימין השמרני התמיכה בישראל נותרה חזקה, אך היא נעשית יותר שבטית ואישית. הישענות יתרה של ישראל על אהדה מפלגתית צרה היא הימור, שכן היא קושרת את היחסים עם ארצות הברית לפלג פוליטי אחד.
אם מגמות פופוליסטיות יפנו בעתיד לבדלנות, יסוד התמיכה שישראל נהנתה ממנו עשרות שנים עלול להתערער. תמיכה מפלגתית עשויה להועיל בטווח הקצר, אך היא אינה תחליף ליציבות שסיפק בעבר הקונצנזוס בין שתי המפלגות.
ישראל לא תוכל לבטל את הקיטוב הפוליטי בארצות הברית, אך היא חייבת להתאים את מדיניותה למציאות החדשה. ראשית, עליה להפחית תלות בבריתות קצרות טווח עם גורמים פופוליסטיים ולבנות מחדש ערוצים מוסדיים עם גורמים פרגמטיים במרכז הפוליטיקה האמריקאית.
ירושלים אינה יכולה עוד לדבוק בנרטיב ביטחוני־לוחמני שמרחיק את הציבור הליברלי החדש. במקום זאת, עליה להבליט ערכים ליברליים משותפים – פלורליזם, זכויות אזרח וחדשנות – ולתאר את עצמה כדמוקרטיה מגוונת שמאזנת בין ביטחון לחירויות.
על ישראל להימנע מלהיתפס כצד במחלוקת הפנימית בארצות הברית. הזדהות גלויה מדי עם מחנה פוליטי היא צעד קצר־רואי המסכן את הלגיטימציה. אם הסיוע לישראל והתמיכה בה יהפכו לנושאים מפלגתיים, הם יתבססו פחות על אינטרס משותף ויותר על נאמנות מפלגתית.
על ירושלים לשמור על דיאלוג עם כל חלקי הקשת הפוליטית, במיוחד עם ליברלים מתונים, כדי להישאר שותפה אסטרטגית של ארצות הברית. הקונצנזוס האמריקאי הדו־מפלגתי סביב ישראל קרס ולא ישוקם בקרוב. האתגר של ירושלים אינו “לנצח” במאבק הפוליטי בארצות הברית, אלא להישאר מעליו.