כדי להמשיך, הוא זקוק לכנסת מתפקדת. ממשלות רבות התפרקו בגלל חוסר שליטה על הכנסת. החרם שהכריזו הסיעות החרדיות טורף את הקלפים, ואם המשבר איתם לא ייפתר בקרוב לא יהיה מנוס מהקדמת הבחירות. לכן צריך להעביר את חוק הגיוס. זו דרישתם היחידה כדי לייצב את המצב. אם תקוותה של האופוזיציה זה שלא יהיה רוב, והממשלה תיפול עם החוק ועם הקלון שמנסים, (בהצלחה יש לומר) להדביק לו, הרי שהתוכניות של נתניהו בדיוק הפוכות: להעביר את החוק מהר ובחודשים שיעברו עד הבחירות כל העסק ייהפך ל-נונ-אישו. מי יזכור מה היה בכותרות לפני ארבעה וחמישה חודשים. בקושי זוכרים מה היה לפני ארבעה וחמישה ימים.
למעשה מרגע שהתקבלה ההחלטה לנסות להעביר את החוק, תלויה כל הקואליציה בהעברתו. אם יעבור - תוכל להמשיך לאתגר הבא - תקציב המדינה - ומשם להתקרב, אולי אפילו לגעת, במועד הבחירות המקורי החוקי - אוקטובר 2026. אולם, אם החוק ייפול, ימיה של הממשלה יתקצרו דרמטית. אם לא יהיה רוב לחוק הגיוס, הדבר הבא הוא פיזור הכנסת. כמעט באופן מיידי.
נתניהו מאמין שאפשר יהיה לשכנע כמה מאלה שהביעו התנגדות או הסתייגות מהחוק לעבור לתמיכה, ובמקרה הגרוע להימנעות או היעדרות כדי לא להפיל את הממשלה. כמובן שהקרקע לא לגמרי יציבה וגם מפלגות כמו הציונות הדתית, בשל לחץ ציבורי עשויה לעבור להתנגדות גורפת, כמו גם חברי אגודת ישראל שמתנגדים מהצד השני, שיכולים להודיע שלא יעדרו אלא יצביעו נגד דבר שעשוי להוביל להפלת החוק ואחריו הממשלה. אבל כמו שאי אפשר לקבוע שהחוק בוודאות יעבור, כך לא ניתן לנבא שהוא בוודאות לא יעבור. כל היתר שייך לעולם הקמפיינים והספינים.