אין למדינת ימין על מלא זכות להיות חברה במשפחת העמים. מספיק לעבור על דיווחי השבוע שעבר, לעצור לפני המעברים החדים לחנינה חסרת השחר – ולהבין שהנידוי הוא בגלל הרוע. אפשר גם לחטט במעי הרוע האנושי כדי לנסות להבין כיצד הפך הרוע להיות חלק מהדנ”א של הימין בישראל. רוע מדאורייתא, מאידיאולוגיה ביטחונית, ממנטליות של חברה או סתם מסדיזם של יחידים. קל להגיע לזוועה שנלווית לאירועי הרוע בשטח. רק ללחוץ 14 בשלט, ואתם נשטפים במפל זחיחות שהשד יודע מאיזו תחתית היא מגיעה ויוצרת מפלצת.
גם אם אתה חי באלסקה, ותחווה את מה שקורה כאן בשטח, תחוש בצימאון הדם שמשתלט על חלקים בצבא. לצד הרוע הקטלני הישיר מתקיים רוע אגבי, אדמיניסטרטיבי, כאילו חלק מהפק”ל. כטב”ם הרג בשבת האחרונה שני אחים בני 10 ו־12 שאספו בח'אן יונס עצים להסקה כדי לעזור לאביהם הנכה.
“ישבתי במוצ”ש עם חברים, דיברנו על המילואים, והם סיפרו על חבר מהמחזור שלנו, אחד שאני מכיר טוב. הוא והחבר’ה שלו תפסו עזתי. המג”ד הורה לשחרר אותו. אבל הם לא רצו שזה יחשוף להם את המגנן, אז הם פשוט העלו אותו לגג והוציאו אותו להורג. כשנתפסו, העונש היה שבוע מחוץ לעזה… חבר שהיה איתנו ושמע את הסיפור אמר, ‘היינו עושים את זה מלא, רק בלי שתפסו אותנו’. יצאתי מזועזע”. אז מה?
התרעות פיקוד העורף