ברקע זועק הציבור המשרת, שנשחק עד דק במשך שנתיים, ומבקש בצדק כתף מסייעת תחת האלונקה. מול אלה, אזרחים פריבילגים סוג א', שבטוחים כי גם הפעם יצליחו להתחמק מחובתם הבסיסית אם רק יפגינו ויחסמו צמתים. המערכת הפוליטית חייבת להפנים, ששיקולים פוליטיים הגוברים על שיקולי ביטחון מסכנים אותנו. לכן, על אף היותי חברה בממשלה, כל הצעת חוק שתשחק את חזון מודל צבא העם, ולא תביא בשורה מיידית של תגבור כוח האדם בצה"ל, לא תקבל את האצבע שלי, יהיה המחיר אשר יהיה.
ביקורתי על מתווה חוק הגיוס המתגבש אינה נובעת חלילה משנאת חרדים. הציבור הדתי־לאומי, למשל, מוכיח מדי יום שאין סתירה בין לימוד תורה, שמירת מצוות והגנת המולדת. להפך, ההגנה על מדינת ישראל ויושביה היא בגדר מלחמת מצווה מובהקת. חסרים לנו לוחמים בחזית, וזו עובדה. הניסיון לחוקק חוק שמכשיר דחייה המונית של שירות ללא יעדים ברורים וללא שיניים הוא פגיעה ישירה בחוסן הלאומי.
תלמידי הישיבות ישלבו לימוד תורה אינטנסיבי בהכשרה קרבית מלאה ובפעילות מבצעית, במודל של שמונה שעות לימוד תורה, שמונה שעות פעילות צבאית ושמונה שעות מנוחה. הישיבה תנוהל על ידי ראש הישיבה, תוך שמירה קפדנית על אורח החיים החרדי, ובמקביל תהיה כפופה למפקד גזרה צה"לי.
אין לנעול את הדלת בפני פתרונות אפשריים נוספים, אך התנאי צריך להיות אחד: החוק חייב לשרת את צה"ל וביטחון ישראל, ולא את הפוליטיקה. חוק שוויוני, שיבטיח שוויון בנטל. במתכונתו הנוכחית, החוק המוצע פוגע בביטחון המדינה ובעקרון הערבות ההדדית. ההיסטוריה לא תסלח למי שיעדיף כיסא על פני ביטחון בשעה גורלית זו.
התרעות פיקוד העורף